להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


ספר זוהר "סולם שמשון מתוק מאוסטרופולי"/פרשת במדבר/,נמסר בנבואה לרב הרגלא"ט,נכד המקובל האלד"י רבי שלמה איפרגן זצוק"ל



הערה חשובה
למעיינים :זה הזוהר הקדוש מכיל תוכן זוהר תנינא וזוהר צירופים שנכתבו על ידי הרגלא"ט,והנה רבי שמשון מאוסטרופולי,מעניק ביאור טרם נחזה כמותו ,לדברי הזוהר המקורי מפי רשב"י וחבריו,ובנוסף רבי שמשון, ביקש לבאר בקודש ,את זוהר תנינא וזוהר צירופים ,שנכתבו ע"י אנוכי הרגלא"ט,ושמשון הקדוש מבאר כל מילה בעומקות גדולה,ויוצא זהו פירוש ראשון מסוגו ,וטרם נראה ככמותו בזאת הארץ הקדושה,דמכיל פירוש וביאור מקיף ביותר, לג" ספרי הזוהר הקדוש,ב" פירושים לזוהר תנינא,וזוהר צירופים,שנכתבו ע"י הרגלא"ט,


ובנוסף ביאור לפרטי פרטים, לזוהר המקורי מפי רשב"י,ובכל קטע בביאור ,מצויין סוג הזוהר, דרבי שמשון מאוסטרופולי האלד"י ,שהינו תלמידו של סבי ,הוא הסבא מימונא רבי שלמה איפרגן,מדבר בעניינו בידיעה גדולה ומצרף שמשון את סוד אותיות חקוקות מפי רשות שניתנה לו מהסבא מימונא,ובאמת רבי שמשון מאוסטרופולי מביא דעת אמת זכה ונקייה על פי מה למד בישיבה של מעלה,ומי ייתן בעתיד יימצא היכולת להוציא הזוהר הקדוש הזה לצד קונטרס שמע ישראל,והיתה לישראל אורה ושמחה כי אור הגאולה הנה עולה הבוקר ובא
.הרגלא"ט.


א.

וידבר י"י אל משה במדבר סיני באהל מועד/ועניין דיבור בתורת הקבלה סוד נבואה,ושם יאהדונהי,אור הכתר,מאיר בפנימיות הדעת/משה,המהוה מוחין במדבר סיני/משה דיבר במדרגת סיני,המראה על חכמה מתוקנת בבחינת י"ין ס"מיך,ניתן לסמוך על קדושת החכמה דתורת ישראל, "ב"אהל "מ"ועד,ר"ת שם מ"ב,ומדבר על ייסוד עתיק יומין דגבורות,הכונסים לפנימיות הבינה/בלאה,והיא לאה רחמים,אך דינים מטעם ייסורי עתיק יומין מתעוררים ממנה בכל מועד/נצחיות,וע"י ייסורי עתיק יומין, הנחש הקדמוני סמא"ל נשבר,ובכך עמוד התפילה דישראל ,עולה לעליונים,בסוד עליה זה גילוי הפנימיות דמציאות,והנה משה דיבר בפנימיותו ,עם כללות העליונים והתחתונים,סוד יחידה,נשמת משה בחינת נשמת ישראל,


ע"י אות י"/אור חכמה,בכך כולם בחכמה עשית/בזכות החכמה ,משה השיג/ש"ר זה השגה רוחנית,את כללות התרחישים דמקויימים במחשבה המעשית,דהנה יש מחשבה דחומר וצורה,ועל גבי החומר/ניצוץ המחשבה,מולבש צורה של המחשבה,בדרך הבנת הצירופים במוח ובלב זה הצורה,והניצוץ הראשוני סוד חומר דבוטש בפנימיותו,ומאיתו מתנוצצת המחשבה,והיא מציירת לכללות הנבראים התרחישים,בין לטוב ובין למוטב.וזה דאמר הרגלא"ט הקדוש בפירושו הזוהר תנינא: "הבט,"וידבר",אותיות יו"ד ב"ר,ה" יתברך חתם במשה רבינו אות יו"ד,סוד המלכות, אשר בפנימיותה עשר ספירות בלימ"ה,


ויו"ד זה אותיות די"ו,כלומר משה בכח חכמת היו"ד/בינה עליונה,הבינה העליונה לבינה הנגלת,סוד אפרי"ון,זכה בכך לפרי" או"ן,-כח הנשמה/פרי דנשמה-לשון הפרייה שכלית/אור הנבואה,אשר חתם בפנימיותו או"ן/כח גבורה דעתיק יומין ורצונות להשפיע אור "במדבר"/משה מדבר במדרגת החכמה{ב}ראשית,אור החכמה סתימא, ובכך "חוקק" , בגימטריא רו"ח קדושה ,סוד סינ"י בגימטריא עי"ן/ פ"ן,לשון ראייה פנימית בקרב ישראל צדיקים קדושים,"בקרב"/ בכח החכמה,ראיה,ישראל זוכים להתקר"ב לאמונ"ה,הנקראת "באהל", אותיות "בלאה",זה העולם העליון/לאה,המתאחדת באות ב"ראשית,הנה בטרם האותיות נתגלמו לצורה,אשר משפיע ב" לוחו"ת לישראל,


לוחו"ת ,סוד
לו"ח אותיות,ולו"ח,בגימטריא ויל"ד/זהו המשי"ח אשר מזכה ישראל באו"ת הברי"ת,אור ה"מועד",אותיות עמו"ד/כח התפילה,יחודים וכונות,שיר המשיח עליו נאמר אז ישיר משה ובני ישראל,וסודי הסודות השיר בעת שרים אותיותיו, הינו מוע"ד,לשון מעי"ד על צדקותם של ישראל,מוע"ד,זה המשי"ח,ע"ד,בעל מדרגת החכמה,בכח השירה ,חותם מ"ו,ובאותיות חקוקות דרבי שלמה איפרגן דסבא מימונא, מ" כפול ו" בגימטריא מוחין "רם",בישראל קדושים כולם,לשון ה"כלים",אותיות השיר,בפנימיותם אור האבות/הנקראים קדושים,והינם משפיעים לישראל אות ב",בחינת {ב}רכה המ{ר"כ}כת את מידת הגבורה השורה בממלכ"ה ומבשמת אותם/את כלי הנבראים,באור חסדים מופל"א/הארת כתר דעתיק יומין,


והרי הרגלא"ט הקדוש הוסיף בזוהר המצורף ושם אומר ,ואנוכי שמשון מבאר דבריו: ראה "וי"דבר/סוד תפארת ומלכות, בסוד ו"/תפארת, פעם י" , בגימטריא אות ס" /ללמדך תפארת המושך אור החכמה, לכיוון המלכות/שישים גיבורים שומרי א"ש,הדינים המכים ברשעים המבקשים ר"ל ליינוק חכמה, באופן קלוקל,והנה אותיות י" ו, כאשר מתחברות לאות ס", מקובל שם קדוש לייחוד,העולה סו"י"/יגלג"ל, ובזה המאמר סוד הק"ץ/גילוי שכינה , בעת מדרגת המלכות האירה במקום זמן תנועה דעת תש{ס"ו} ,ואור החכ"מה / י", שהינו דב"ר ה" /הבינה דאות ה",המכילה אור דאות י",מעברת המלכות הנקראת דב"ר,ואו"ר ה"ב"רד"/אות ב" דחכמה,יורדת לשכון בספירות ,


ומשכינה על ידי ע" שמות דאריך אנפין,מאור ד"ת,נוטריקון ד"עת ת"פארת ,והנה זה [י]גול"{ה} [א]"ל מש"[ה] ,בחינת שם "אהיה"/אור הבינה,המלביש משה,והנה משה נוטל ע"י תורת שמות המאציל יתברך,ומושך השפע לכייון המלכות/אות ה",וזה "איה מקום כבודו להעריצו /דמלכות שואלת,הרי בבינה/אות ה",ושם "איה"/מלכות ,בעת חיבורה לבינה/אות ה",מקובל שם "אהיה"/תורת הגאולה,בחינת מוחין ס"ו /ס"ומך ו",התפארת,הוא סומך את המלכות,


ע"י שם "אה{י}ה אשר אהיה", ו"אשר" זה אותיות "ראש" ,נוטריקון {מ}אור {ש}יר[ה] /משה, כנאמר "אז י{שיר} מש[ה]", את "שמי שירה",הללו המלאכים {ש}מעא"ל {מ}טטרו"ן {י}הוא"ל /העלמות רזין דרזין, אור דבינה יצירה ועשייה ,בפנימיות עולם האצילות ,המרכיבים "שירה" ,בסוד אור "הישר"/הרחמים,מוחין משי"ח, אשר ישמיד ויכחיד סמא"ל הטמא,קליפת מלכות ר{ו}מ[י] הר[ש]["ע]ה,"עשיו" גלגול "ישוע"-{י}ימח  {ש}מם {ו}זכרם {ע}ולמים, יורדי{ם} [ה][ש]או"לה ונשרפי"[ם]- "שממה"/בבחינת הדינים הקשים המלווים לאור עתיק יומין דגבורות,יעורר התלהטות החסרונות בלב הרשעים,ולא יהיה ניתן עבורם למתק הללו דינים,ובכך יגזר על הרשעים, מיתה בגאולה השלמ"ה,

וסוד משיח משה, הנקרא "במדבר"/הוא מדבר אל המלכות בכח שם מ"ב דב"ר,כללות דיבורו של הדעת,סוד השמות הנעתקים מהבנה,ומדברים בצירופי אותיות , זה או"ר אצילות ,שם מ"ב ,באותיות חקוקות דרבי שלמה איפרגן הסבא מימונא, מ" פעם ב" , בגימטריא פ" /שמוני"ם ,אותיות שמ"ן י"ום,ומראה על התגלות/יום,של החכמה/שמן,וזה "יום"/חסדים,בחינת [חס"ד] ל{י}שר[א]["ל],סוד מהלך המחשבה הנקרא "חסדיאל", אותיות "חסיד אל",והרי סוד מלך המשיח הינו חס"יד"/ח"ס י"ד , בגימטריא י"ד עולה "דוד" ,



שהינו בעל מדרגת ח"ס ,באותיות חקוקות דסבא מימונא, ח" פעם ס" ,בגימטריא ת"פ , מלא אות פ"ה , ומקובל שם תפ"ה/ "תהלים"מלכות,בחינת כח ההנהגה ושלטון ה",בסו"ד משיח הינ"ו מהוה ת"ורה חדשה דאריך אנפין,ועניינו אות ת",דצורתה אותיות ו" ר",חבר אות ת",ומקובל רו"ת/הנשמה היתירה דיחידה, בגימטריא ארבע מאות,קו"ל התו"ר נשמע בארצינו/תורה דפנימיות המלכות ,אור הבינה/ספירות מאות,והרי ג" אבות ודוד המלך,הינם ארבע רגלי הכסא,,מושכים הארות/סוד רגלים,בחינת התפשטות אורות,מטעם הבינה/כסא למלכות דאצילות,וזה "רבוע אמת",סוד האחורים דאצילות,דדינים אחרים שורים באצילות,דינים קדושים ומתוקים,המאבידים את הרשעים,בבחינת "לא יגורך רע" לישראל קדושים,אלא הדינים הללו מופנים כלפי אומות העולם,


ומשיח ישראל/דעת, יעש"ה בכ"ח ה"מילה"/האמונה השלמה,חתימת אותיות מ"י/שער חמישים, בגימטריא נ" שערי בינ"ה החותם בתוך הממ{ל}כ{ה}/מלכות,בכך מגלה הבינה בשכינה שערות/המשכות דהבנה עליונה,ובאותיות חקוקות דסבא מימונא, ל" פעם ה" ,בגימטריא ק"ן/אור החכ"[מה] , אשר {ג}וזר נק{מ}ה במלאך "גם" הוא "גמגימא",ויוצא מכך, דמלאכי הכסילות ישרפו מאור החכמה דמבטל ומשבית כללות הקליפות,וזה גמגימ"א/כח חוסר הבהירות הגורם לקירור האמונה בישראל, הרחמן יצילנו מאיתו,


יורד לגיהנם נשרף ולא עולה/כללות ההשכלות הכופרניות יבוטלו במחי יד בעת השורש הרוחני ,מצד הארות דשפע שלילי מצד דסטרא אחרא יישברו,,ועל משה/אור הדעת,נאמר הוא "סיני", אותיות ס" ינ{ו}ן, כלומר בעת תש{ס"ו},{מ}[ל]ך [ה][מ][ש]יח, הח"ל בתהליך הגאו"לה , וחותם הוא "ממשלה" קדושה ,בפנימיות הבריא"ה,בסוד אות מ"ם מלאה ,מצביעה על מוחין בינ"ה ,שהינו "שלה"/זה המשי"ח החותם אות ש",אור האבו"ת ,המעובר ל"ה/מלכות,אות ה" תתאה, מעוטרת באות ל"/בינה הפורחת באויר,נותנת ביאו"ר תורה למלכות,


ואות ל"/הבינה, פעם ה"/מלכות, בגימטריא ק"ן הציפו"ר/הצירוף,אור החכמה סתימא סוד תורתו של משיח,וראה הנאמר "באהל", בגימטריא ג"ל ה",ועל כך אמר דוד המלך , "גל" עיני ואביטה נפלאות מתורת{ך] ,תורת הגילויים דגניזין עליונים,והנה באותיות חקוקות דרבי שלמה איפרגן הסבא מימונא, כ"י ,בגימטריא אות ל", חבר אותיות כ"י ומקובל כל"י,נוטריקון {כ}הן  {ל}וי  {י}שראל/זה סוד הדע"ת ה[ק][ד][ו]"ש , הנקרא "קוד" ,בגימטריא ק"י/שער מא"ה/{א}{ו}ר [ה]גדלות [מ]וחי"[ן],"אמונה"/שער המלכות, הנקראת "מועד"/ממתינה למועד ולעיתוי לבוא בזיווג לזכות בשפע מאה ברכות מטעם הבינה עילאה, בזכות "עמוד"/דתפילת התחתונים,


ובנוסף מ"ו ע"ד, מראה על אותיות מ" פעם ו" , בגימטריא ר"ם /כתר, חב"ר "עד"/תפארת, מקובל "עד רם"/מדו"ר ע" שמות מפורשים,,זה יחוד כתר תפארת המשי"ח , המהוה "עדות"/משפיע חכמה,עדו"ת,להראות מבקש עו"ד השפעות,למלכות דמלכות/אות ת",ובכך מבקש לגאול, בזכות עדו"ת אמ"ת/נבואת דקבלת התורה מיד גבורה דעתיק יומין,והנה עדו"ת, בגימטריא ת"פ , במילוי אות פ"ה ,מקובל שם תפ"ה/"תהלים",סוד מלכות הקודש,ע"י רזי תורה בעל פה,בכך מלכות דמלכות/אות ת",זוכה למזמורי תהלים/תפ"ה,והכל עומד על העלאת מ"ן/השתוקקות ורצון אמיתים להגאל,

ונאמר בזוהר רשב"י:"רבי אבא פתח ויברך אלהים את האדם בצלמו ,מקרא זה למדנו,בואו וראה ,בשעה שהקב"ה ברא את האדם, עשה אותו בצורת העליונים,והתחתונים,והיה כלול מכולם,והיה אורו מאיר מסוף העולם עד סוף העולם,והכל היו יראים מפניו"

ביאור סולם מתוק:"רבי אבא בבחינת אור החכמה,הנקרא אב"א,להראות שם יאהדונהי בחינת אלופו של עולם,סוד אלף דכתר,חותם בפנימיות הבינה,סודה אות ב"ית,כיוון הבינה כבית , המושפע בעבורה מוחין מהכתר,והיא הבינה מעברת בית תחתון/המלכות,במוחין ת"י,בגמטריא קדוש/חכמה,ובכך השכינה זוכה להארת אלף אורות מטעם נשמת היחידה,הנקראת אב"א,הכונס למלכות/אות ה",ומקובל השכינה אהב"ה א",ושורה המלכות בהשתוות צורה,וכך שמעתי זה ההסבר ממורי ורבי הסבא מימונא רבי שלמה איפרגן,


"ויברך אלהים",והנה אות ו"/דעת,ע"י אור החכמה השוכן בפנימיותו/אות י",באמצעות ברכיים/נצח הוד,סוד רוח הנבואה,מעטיר את המלכות/אלהים,במוחין א"ת אותיות מצורפות,סוד מלבוש האדם הקדמון,וכנודע שם אד"ם ,בגמטריא י"וד ה"א ו"או ה"א/ז"ה ג"ל,ועולה ג"ל /דעת,לכיוון העינים של החכמה,ויונק מאור קדמון/כתר,וחותם בכך האדם,בתוך אות ה"/מלכות,חותם א"/כתר,והנה המלכות מתמתקת ממידת ד"ם/דינים,ושורה "בצלמו",להראות ב"ו",אות צ" יסוד עולם מעבר המלכות בהשפעות גדולות,בזכות אות ו"/פרצוף זעיר אנפין,ועושה נקמה ב"מצולב", יש"ו י"מח ש"מו ו"זכרו,


בכך המלכות/ד",זוכה ליחוד ו"ד,ע"י אור י",להראות המשיח מייחד בזכות חכמתו/י",את דעת ימין דעת שמאל/ו"ד,ומקובל יו"ד,להראות י"ו,במילוי י"וד ו"או,בגמטריא ג"ל נתיבות,נגלים במלכות/אות ד",וזוכה להקרא דג"ל/השכינה,על שם י"ה/חכמה ובינה,בזכות אור ש"ע ,העולה צר"ף/דעת משה,שוכנים במלכות ובזכות כך מדלגת ממצב מנעולא/דינים, לכדי מפתחא/רחמים,ובהמשך נאמר "מקרא זה מלמדנו",נוטריקון מ"שה ק"ול ר"וממות א"לקים,וע"י קול/הנבואה,בכך תפארת/משה,מושך הארת ל"/הבינה,


בפנימיותה משתלשל ק"ו אין סוף יתברך,ומאיר מלכות/אלקים,מוחין חיים וברכה/בינה מצד יישוב הדעת,ומקובל לישראל אלקים חיים,ר"ת א"ח,בגמטריא ט" ספירות ,חכמה בינה דעת,חסד גבורה תפארת,נצח הוד יסוד,בתוך מלכות,וזה י" ספירות,בכך "למדנו",רוח הנביאים הנקראים לומדי ה",שורה בבני ישראל,"בואו וראה",ראשית מדבר על השפע החיובי דמוחין סתימא,והוא ב"א לגילוי ,בכח א"ב צירופי אותיות,והחכמה הסתומה, עניינה צירופים,ולאחר מכן מגולה ראייה/חכמה,אך כלפי התחתונים,


"בשעה שהקב"ה ברא את האדם,וראה "בשעה", בגמטריא בצר"ף ה",להראות תפארת/זעיר אנפין,סוד רוח הקב"ה,ע"י חכמת צירופים,"ברא א"ת האדם,בתוך האדם חק"ק הקב"ה רוח הכוללת שורשי השפעה מטעם א"ת אותיות,"עשה אותו",עולם העשייה/המחשבה דמעשה,אות ו"/תפארת,באמצעות יסוד/או"ת,משפיע למלכות "בצורת העליונים והתחתונים",אורות מטעם שם יהוה יתברך,ואות ה" עילאה/הבינה,ואות ה" תתאה/המלכות",ב" האורות, שוכנים בתוך ישראל צדיקים,ומבעד למלכות ניתן להקיש על מהלכי מחשבה בבינה,


וזהו "והיה כלול מכולם",פה יחוד בשם והי"ה,סוד יהוה,והנה אות ו"/תפארת משה,עליו נאמר מ"ה שהיה הוא שיהי"ה,שם מ"ה, בגמטריא ז"ה ג"ל,חבר מ"ה,ומקובל מגל"ה ז" אורות חסד גבורה תפארת ,נצח הוד יסוד מלכות,מטעם הבינה,והוא משה/דעת,ועל הכל מקיף אור החכמה,והנה י" ספירות בלימ"ה,"והיה",בזה השם,"מאיר מסוף העולם עד סוף העולם",להראות
מסוף העולם ועד סוף העולם,באותה נקודה דנצחיות,


ומכסה דמדבר ללא מקום זמן תנועה,כיוון לא נאמר מתחילת העולם ועד סופו,אלא נאמר מסופו ועד סופו,ללא תנועה
,והבן הדבר,"והכל היו יראים מפניו",כאשר השכינה/כל"ה,היתה מאירה ביחוד מלא עם אות ו"/תפארת,אז שם יה"ו/חכמה בינה דעת,הי"ו נותנים למלכות שפע ייסורי עתיק דגבורות/כח היראה,ובכך כאשר ישראל היו מעיינים "מפניו"/בפנימיות התורה,היה מתעבר בפנימיותם כח היראה והביטול,דהיו חשים האורות מפנימיותם ולא חיצוניותם,וכך יהיה בגאולה השלמה

ב.

זוהר רשב"י:ואע"פ שהעמידוהו,יש להסתכל בו במקרא הזה,ויברא אלקים את האדם בצלמו,בצלם אלקים ברא אותו,כיון שאמר בצלמו,מהו עוד בצלם אלקים ברא אותו,ומשיב אלא ודאי שתי מדרגות היו באדם, שהיה כלול מזכר ונקבה,אחד לזכר,ואחד לנקבה".


ביאור סולם מתוק:"שהעמידוהו",בחינת עמוד התפילה,סוד המלאך יהודיעם הקדוש ,דבאמצעותו הע"ם יהוד"י מעלה תפילותיו לבורא יתעלה,כנאמר סוד ה" ליריאיו ובריתו להודיעם,ויוצא ע"י תורת הסוד ועיון בספר הזוהר הקדוש,ובפרט תורתו של הסבא מימונא רבי שלמה איפרגן,הנה בכך התפילות דישראל מקובלות,עקב ההבל דיוצא מישראל,עומד ועולה בקו ישן,סוד עשן בית המקדש דעולה ישר,ללא דינים המעקמים התפילה ח"ו ומונעים מאיתה לכנוס בשערי שמים,"יש להסתכל בו במקרא הזה",הנה הסתכלות/הארת חכמה,ומשפיע ב"ו",בדעת/אות ו",החכמה/ב",משפיע י"ב צירופי יהוה,ובכך מגולה במקר"א,נוטריקון ב"רכת מ"שה ק"ול ר"ועה א"מונה,והנה ע"י שם מ"ב/דעתיק יומין,קר"א הקב"ה להביא את משה/דעת,


לעלות להתעבר בע" שמות דפרצוף אריך אנפין,ובכך חותם במלכות דמלכות/אות ת",מוחין ד" אותיות שם יהוה,ומקובל מלכות יהודה,גילוי מלכות ה"שם,יחוד הבינה/אות ה",ומלכות/שם,ונפתחת ממצב ימא קאפו/אות ם",בזכות אור אבות/אות ש",וזהו "ויברא אלקים את האדם בצלמו",וח"ו לטעות ולהשוות האדם לבוראו ח"ו,אלא ראה העניין,"ויברא אלקים א"ת האדם בצלמו",הנה הבינה/אלקים חיים,באמצעות ויבר"א/ולא נודע מאיזה מדרגה ברא, ולא מדברים בענינו של המאציל העליון,אך באמצעות המחשבה/שם אלקים,גילה א"ת צירופי אותיות קדומות,


וניתנו לתוך תפארת/האדם,בגמטריא הגאולה/אהוה ג"ל,בחינת ג"ל טו"ב,על שם הוא/משה הנקרא טוביה,ע"י חכמה ובינה/י"ה טו"ב,מגלה למלכות "בצלמו",את הצילום/דהעתקי אורות עליונים,והאותיות במלכות הינם בחינת תמונה דמשל,ובעליונים מדבר בנמשל דאותיות,בטרם נתגלמו לכדי חומר וצורות,אלא החומר והצורות מהבינה /מחשבה,ומעל הבינה לא נודע,וזה "בצלם אלקים ברא אותו",המלכות/שם אלקים,"בצלמו" של המחשבה העליונה/בינה,


בכך "ברא אות-"ו",הנה אות ו"/תפארת,בכך בר"א את הבריאה/מלכות,באמצעות יסוד /אות,דהשפיע למלכות/ת"ו פל"א,סוד תורת פלאו"ת,ואומר "ומשיב אלא שתי מדרגות היו באדם",שם אל"א, בגמטריא ל"ב,ומזה הלב/חכמה,"שתי מדרגות"/בינה ומלכות,מחשבה עילאה,ומחשבה תתאה,"היו באדם",על ידי צירוף יה"ו,ניתן באד"ם ,העולה בז"ה ג"ל/דעת המשיח,אור זה"ב/חכמה מתוקנת,"שהיה כלול מזכר ונקבה/השפעה דשורש והשפעה משנית/תפארת ומלכות,"שהיה",בגמטריא יש"י/המשיח,עתיד להיות מעובר מחכמה ובינה/י"ש י",והם מתגלים באותיות ו"ה/תפארת ומלכות,ומקובל מג"ן שם יהוה יתברך,


סוד ה"ג"וא"ל",ע"י הזכרות של השם המפורש,הנה "אחד לזכר",הדעת מייחד קריאת שמע ישראל/והבט גודל מעלת היחוד, בקונטרס שמע ישראל,"ואחד לנקבה",בזכות היחוד דאות ו"/דעת,עושה בקריאת "אחד",בכך נותן לק"ן/יחוד בינה וחכמה,אות ל"/הבינה,ושם ק"ן/חכמה,הצינורות המתוקנים לכנוס ב"ה"/במלכות,ולעבר בחותם ב" פעם ה"ה,בגמטריא י"ב צירופי יהוה,ואור חכמה דאות
ב"ראשית,משלים מאורות בי"ה צו"ר עולמים,ציור המחשבה המצורפת,דעושה נקמה בסמא"ל הרשע,מלכות רומי נעקרת ממקומה בגאולה השלמה זה נאום יאהדונהי יהוה/המאמר נאמר ברוח הנבואה המאירה

מאמר המניין והחשבון-ספר במדבר

ג.

זוהר רשב"י:ומשום זה ב" פרצופין היו ודאי,וסוף המקרא מוכח,שכתוב זכר ונקבה ברא אותם,וכלול היה מב" צדדים,ואע"פ שהנקבה היתה נאחזת בצדו,הרי היא היתה כלולה ג"כ מב" צדדים,להיות שלם בכל"




ביאור שמשון:ומשום ז"ה,אור תפארת,רוח הנבואה דמתנוססת במשה רבנו,ב" פרצופין היו ודא"י,ומדבר על ב" צירופין,בבחינת אחור וקדם צרתני,קדם בחינת אור חסדים,ואחור בחינת אור גבורה,ומשפיעים המוחין העליונים לעבר חותם יה"ו/חכמה בינה דעת,ומאיתם המלכות הנקראת ודא"י,נוטריקון ו"יברך ד"וד א"ת י"הוה,ע"י א"ת צירופים,היה מתאחד עם תפארת/שם יהוה,"וסוף המקרא מוכח",דיחוד אות ו"/תפארת,ומלכות/ים סוף,ע"י ציור מ"ו כ"ח,דמופיע בספר רזיאל דנתן לאדם הראשון,אז ציור מ"ו,בחינת הבינה המצורפת,דספירות הגנוזות דמדבר בהם ,והביאם לגילוי, רבי אברהם אבולעפיא , ידידי מישיבה של מעלה,ואותם ספירות המשפיעות אורות לעבר הדעת/ו",


ונצרך להגיד דיש ו" עילאה,סוד קו אמצע דבינה מצורפת,והנה מאיתה נמשך לעבר ו" תתאה/תפארת,אור מו"ח כ",בחינת שם יאהדונהי,ה"ס/התחלה סוף,מקובל אותיות י"י,סוד פנימיות כתר/מוח,"שכתוב זכר ונקבה ברא אותם",ע"י שכתוב אותיות,על דרך משל הקב"ה כתב האותיות,ע"י הזכיר ונקב באויר צורות וחקיקות של אור,ודי למבין,ובכך "ברא אות-ם",ברא את האות ם"/סוד מלכות הינה המשל/תמונה,דאותיות העליונות,ומשה באמצעות יסוד/או"ת,מעבר במלכות/תמונה דצורתה אות ם",מאור מאו"ת/הבינה סוד ספירת מאות,באמצעות ו"/תפארת,מגלה אמ"ת ,במלכות,נוטריקון א"לף מ"אורות ת"ורה,


סוד אלף אורות דמתעברים במשה כבטרם לחטא העגל ר"ל,"וכלול היה מב" צדדים",בנשמת המשיח/דעת,חותם רוחני דשם הי"ה,שניתן בנשמתו,בחינת ה"/בינה דאריך אנפין,המעברת י"ה/אבא ואמא,ובכך נשמת הדעת הינה נשמה כוללת זכר ונקבה,נשמות השפעה דשורש,ונשמות השפעה דענף,ואע"פ שהנקב"ה/מלכות,"היתה נאחזת בצדו",ביקשה למשוך אורות נמשל,לצוד אורות עליונים,"הרי היא היתה כלולה ג"כ מב" צדדים",להראות מהמלכות/תמונה,מתוך המשל התחתון/מחשבה תתאה דאות ה" בשם יהוה,ניתן להקיש ולהבין לחכמי לב,מהלכים בבינה/מחשבה דאות ה" עילאה דשם יהוה,


"להיות שלם בכל",ותמיד השלמות שורה בכ"ל,כנאמר בת היתה לאברהם בכל שמה/ואברהם בחינת אור חסדים דעתיק יומין,הנשאר בגניזה,אך ממשיך בכ"ל/בחמישים שערים דבינה מוחין עבור דעת/משה,המגולה מטעם עתיק יומין דגבורות,וממשיך בבינה כ"ב אותיות מצורפות,סוד אות ל," דמגדל פורח באויר,והמשיח/דעת, יונק ביאו"ר/ברז"י התורה המצורפת ,מתוך הבינה,והוא שלם,זכר נקבה/בחינת השפעה דשורש וענף,,סוד דעת/נקבה,ביחס לבינה/כח זכר,שורש משפיע,וכל עליון נחשב שורש ההשפעה,בעבר התחתון/השפעה דענף,

מאמר המניין והחשבון-ספר במדבר



ד.

זוהר הרשב"י:והיה מסתכל בחכמה למעלה ולמטה ,כיון שחטא,נתמעטו הפרצופין,והחכמה נסתלקה ממנו,ולא היה מסתכל אלא בדברי הגוף שלו,ואח"כ הוליד בנים מעליונים ותחתונים,ולא נתיישבו זה וזה בעולם,עד שהוליד בן,שת,וממנו נשתל העולם, והעמידוהו"


ביאור שמשון:"והיה מסתכל בחכמה",הארת החכמה נקראת הסתכלות,ובכח שם והיה/יוהה,בחינת חסד מוגבר,עתיק יומין דחסדים, המעבר עתיק יומין דגבורות,כייון הגבורה זוכה להשפעות מטעם חסד,ובזה ההשפעות היה האדם הראשון מסתכל,"למעלה ולמטה",בנמשל ובמשל,וניתן לפרש בשפע החיובי די" ספירות בחינת טוב גמור,וגם ר"ל הביט בחכמת הנחש י" ספירות דשמאל,בטרם החטא,אלא החכמה הזאת יש סכנה לבאר עניינה,"כיון שחטא",הנה חקר בחכמה דקו שמאל דנחש,בחינת הבינה דחורבן ושממה,וביקש לדעת כח המדמה מה מטרתו ולשם מה נוצר,אך נפל וחטא,לשון החטיא בהבנתו,"נתמעטו הפרצופין",הצירופין דחסדים עלו כלפי מעלה בגניזה גדולה ר"ל,ולכאורה החסד סוד התפשטות,ופה נתמעטו ההשפעות דצירופין,ונגלו צירופי הגבורה הקשה,"והחכמה נסתלקה ממנו",והחכמה דעתיק יומין,נסתלקה/נגנזה,"ממנו",בגמטריא פנ"ו,


לשון פנו הצללים/צלילים,רוח הנבואה נגנזה,"ולא היה מסתכל אלא בדבר הגוף שלו",מבחינת המידות דתפארת/גוף,נהג בחשיבה מצד הרגש,ולא מצד החכמה,"הוליד בנים מעליונים ותחתונים",הבנות ממלבושי אור ,מעורבבים ממלבושי עור ר"ל,"ולא נתיישבו זה וזה בעולם",הישוב דעת לא נשתלם,עקב קו ימין/הבל,סירב להתאחד עם קין/קו שמאל,"עד שהוליד בן",נשלח למענו הארה מתוקנת,סוד ש"ת,נוטריקון ש"ורש ת"ורה,ובכך "וממנו",בגמטריא ופנ"ו,לשון ופנו צלילי הנבואה,אך הפעם אל עבר האדם הראשון,ולכן נקרא "ראשון",על שם חזר אליו רוח הנבואה כבראשונה/כבטרם החטא,


"וממנו נשתל העולם",ומרוח הנבואה דאדם ראשון,הבינה/מחשבה תתאה ביחס לאדם קדמון,הוא האדם הראשון,שתל את הבינה,בסוד הוא גנ"ן",מזין הבינה/ע"י נג"ינת הנשמות העליון,יחודים בתפילתו ,היה מזין את ההבנות דכללות העולמות ,עליון ותחתון,ובתוך העולם/דנחש,"נשתל" שם אור התורה דאדם ראשון,וצא וראה גודל מעלתו,"והעמידוהו",וביקש להעמיד כללות העולמות בקדושה ולתקן חטאו.


ה.

זוהר רשב"י:ועכ"ז עולם התחתון לא נשלם ולא היה שלם,ולא נמצא בקיומו,עד שבא אברהם ונתקיים העולם,אבל לא נשלם,עד שאברהם נמצא בעולם ואחז בו בימין,כמי שאוחז בימינו, של מי שנפל.בא יצחק ואחז בידו של העולם בשמאל,ונתקיים יותר,כיון שבא יעקב אחז באמצע,בגוף,ונכלל ב"ב הצדדים,ונתקיים העולם, ולא היה מתמוטט.


ביאור שמשון:והנה "עולם תחתון לא נשלם ולא היה שלם",בחינת מלכות,דאורות המלכות, לא הובנו כהלכה,עקב פגם האדם הראשון,אז המדמה מצד הייצר הרע ר"ל, נאחז בתמונת המשל,ובכך הסתיר את יכולת העליונים דשורים במלכות,להבין את הנמשל,"ולא היה שלם,ולא נמצא בקיומו",ואור החכמה/נמשל,בעת היה בוטש את התמונה/דמשל,היה מעורר דינים קשים במלכות/משל המחשבה,בכדי לשבר את סמא"ל,וזה ע"ד שבא אברהם ונתקיים העולם,בחינת אור עתיק יומין דחסדים,דגילה במלבוש אברהם התחתון/חסד דאריך אנפין,שם נתגלה אור החסדים,ועמדה המלכות/העולם,ונגלה נקודת השפע החיובי במלכות,"אבל לא נשלם עד שאברהם נמצא בעולם,ואחז בו מימין,כמי שאוחז בימינו",


הנה בכח אור חסדים דעתיק יומין/ומדבר על חסד עליון,המלביש פנימיות חסד תחתון דאברהם,בכך חסד תחתון דבק בחוזקה בחסד עליון,וע"י כך זכה לאחוז בהשפעות חזקות מצד קו ימין דעתיק,וכנודע בעתיק אין קוים ח"ו,אלא מדברים מתוך גילוי המחשבה דנעתקת, איך החסד והגבורה הינם כיחידה ואין בעתיק דעת דמחבר ח"ו,אז המאציל העליון בחר להאיר דייקא הצירופים דחסד מתוך המחשבה דעתיק יומין,ושילח רק הארות דחסדים,ועניין שילח לא במקום זמן תנועה ח"ו,אלא האיר מציאות דאור חסדים,וזה נעתק איך ב" הפכים חסד וגבורה הינם יחידה אחד ללא כל פירוד,ומהוים מלבוש יחיד לבורא יתעלה שמו לנצח ועד שאין מדברים בעניינו,ואין תפיסה במהותו ועצמותו ח"ו ח"ו,


"של מי שנפל",ואברהם/חסד,ע"י השפיע נכונה,בכך רומם ניצוצות קדושים, דהפיל האדם הראשון,ומדבר על נשמות שמותקו בחסד עליון,"בא יצחק ואחז בידו של העולם בשמאל",פה מדבר יצחק דגבורה דעתיק,העליון,דהנה לאחר מכן הקב"ה האיר, מתוך המחשבה היחידה דעתיק,את מלבוש הגבורה,ועיבר יצחק התחתון/דמידות,"ביוד ספירות,של העולם בשמאל,דינים קשים מצד עתיק יומין דגבורות,"ונתקיים יותר",והאורות ניתן בעבורם היכולת לברר ביתר שאת המלכות, דנתערבבה במדמה דנחש סמא"ל,"כיון שבא יעקב ",הוא יעקב ב"א למלכות,ניקוד שב"א/שו"א,ומדבר שם יעקב/דעת דעתיק,דבכל עת מקויים ללא יחוד,אלא ג" האבות סוד יחידה,אז הדעת כלפי עצמו לא מקויים בעתיק,אלא במחשבה דאברהם ויצחק/דעתיק,בפנימיותם שורה הדעת בכל עת,והם יולדים את הדעת,והוא קיומם והם קיומו והכל יחידה דמחשבה סתימא,


וזה "יעקב אחז באמצע" המחשבה דעתיק,בחינת נעתק מועתק יעתק/אברהם יצחק ויעקב,"בגוף",לשון הגוף המתפשט מהראש,כך זה המשל מתאר את המחשבה איך בנויה באופן רוחני,ועמוק מידי לבאר,"ונכלל ב"ב צדדים,מאברהם ויצחק/חסדים דגבורות,ב" צדדים שהינם אותו צד/יחידה,"ונתקיים העולם",הארה הנעלמת קיימה הארה נגלית,"ולא היה מתמוטט",והאורות היו מובנים לתחתונים,ולא היה ממוטט ההבנה ריבוי האורות,ועניין התמוטטות בחינת אחיזת הנחש דמעוות ההבנה ר"ל.

מאמר המניין והחשבון-ספר במדבר

ו"

זוהר רשב"י:ועכ"ז,לא נשתל העולם בשרשיו, עד הוליד י"ב שבטים וע" נפש,ונשתל העולם,ועכ"ז לא נשלם עד שקבלו ישראל התורה והוקם המשכן,אז נתקיימו העולמות,ונשלמו,ונתבשמו העליונים והתחתונים.



ביאור שמשון:"לא נשתל העולם בשרשיו",כלומר המלכות/משל,המהוה שורש נשמות ישראל,אך מדבר עדיין בשורש האורות דישראל,והיא המלכות ענף כלפי השורש/דחכמה,ועדיין לא נשתל במלכות/משל,אור הנמשל,ע"ד הוליד,זה יעקב/דעת,ע"י י"ב צירופי שם יהוה יתברך,סוד שבטים/שם בי"ט,נוטריקון ב"ינה י"חידה ט"הורה,בכך בירר יעקב, את המלכות מכח המדמה, דייצר הרע סמא"ל,והנה יעקב/דעת,הוא מהוה י"ב שבטים,צירופי שמות יהוה,וע" נפש,נאמר לשון יחיד,להראות נפש/מלכות,יעקב בעת מזדווג ומתאחד במלכות,


מושך לעברה הארות מטעם ע" פנים דאריך אנפין,"ונשתל העולם",ושותל בחינת מביא לגילוי,את הנמשל דחכמה,בתוך המשל דתמונת מלכות,ועכ"ז לא נשלם,התמשכות האורות היו מלוות בדינים מטעם עתיק יומין דגבורות,בכדי להבטיח אין הנחש הרשע יוכל ליינוק החיות מטעם הקדושה ר"ל,"עד שקבלו ישראל התורה והוקם המשכן",הנה התורה דאור חכמה תתאה/משכן,אז ישראל/מלכות,ע"י הושפע עבורם התורה,בכך היה כמשל כלי דעל גביו יכול לשרות חכמה עילאה,ומתכוון כאשר מובן אור,הנה לאחר השגת אורות גבוהים,כבר ההשגה הראשונית ,נהפכת להיות ככלי ,ביחס לאור החדש,ודי למבין,


"אז נתקיימו העולמות",האורות הנעלמים ,הושפעו בתוך כלים מתוקנים,"ונתבשמו",לשון ריח טוב דחכמה הוסף בנשמות,"העליונים ותחתונים",נשמות זכר דשורש השפעה,ונשמות נקבה דענף השפעה,והעניין דמשפיע הראשוני סוד שורש,ומשפיע משני דעובר דרכו השפע הראשוני,תמיד יהיה בגדר ענף לשורש מאיתו הושפע ההשפעה,וכגודל ההתמשכות כך יש יותר ענפים דהשפעה,ובטרם ההתמשכות מדבר בשורשים.

מאמר המניין והחשבון-ספר במדבר



ז

זוהר רשב"י:"כיון שהוקמו התורה והמשכן,רצה הקב"ה לספור חיילות התורה,כמה צבאות הם בתורה,כמה צבאות הם במשכן,בוא וראה כל דבר שצריך להתיישב במקומו,אינו מתיישב,עד שנזכר בפה ונתמנה עליו,אף כאן, רצה הקב"ה לספור החיילות של התורה,והחיילות של המשכן,וכולם הם כאחד,ואינם נפרדים זה מזה,הכל כעין של מעלה,שהרי תורה ומשכן,ואינם נפרדים זה מזה,והולכים יחד.
                                                                             

ביאור שמשון:"כיון שהוקמו התורה והמשכן,רצה הקב"ה לספור חיילות התורה",והנה התורה סוד אות ו"/זעיר אנפין,והמשכן בחינת חכמה תתאה/המלכות,ובתוך המשכן דמלכות שוכנים אותיות י"ה/חכמה ובינה עילאה,וכאשר הוקמו ו"ה,ובחינת קומ"ה לשון האירו בשלמות,אז "רצה הקב"ה לספור חיילות התורה,והאותיות נקראים חיילי המלך,והינם בחיל ובגבורה נשלחים לעשות שליחויות לטוב ולמוטב,


ורצה הקב"ה "לספור חיילות התורה",להאיר לאותיות ,מהספירות העליונות דתורת הקבלה הקדומה,וע"י כך לרומם קומת האותיות דמלכות,"כמה צבאות הם בתורה",ועניין צבאות סוד צ" /ייסוד,בחינת אות ו" תתאה,כגון וא"ו",ומושפע בעבור צ" /יסוד מוחין ב" אות,זה אור אבות/אברהם יצחק ויעקב,ע"י יסוד העליון/אבא דאריך אנפין,מושפע לאבות התחתונים, מוחין בראשית,ונצרך להבין ,האבות בטרם נתקבלה התורה,ורוצה להגיד הכירו את התורה בטרם נתגלמו האותיות לכדי חומר וצורה,וזאת התורה דנבואה,וכללות השפע דאותיות המאירות מהספירות ולא מעל,זה ניתן למשה רבינו,דדבק בהארת הספירות,והוריד אבנים יקרות לעם ישראל,וחתם כללות הצבאות דקיבל בהר סיני/הבינה,בתוך המשכן/מלכות,ומכאן מאותיות ו"ה,החלו הספירות להאיר בגלוי,אך באותיות י"ה, הספירות שורות בכיסוי והעלם,


והאבות אברהם יצחק ויעקב, למדו תורה בהעלם,והנה כבר נודע מדרגת משה רבנו גבוהה ממדרגת האבות הקדושים,ואיך פה נאמר דאורות האבות גבוהים יותר מאשר משה זכה,אך הבן דהאבות מעוברים בתוך משה,בחינת חסד גבורה תפארת דבינה,הניתנים בדעת/משה,וגם משה המשיך הגילוי כלפי מטה,ובכך עורר השורשים העליונים בייתר שאת להשפיע,ולכאורה יוצא דסוף מעשה דהורדת התורה,במחשבה תחילה/הכתר,והנה משה מתעלה מעל השגת האבות ,דגילוים הניתנו להם,שרו בשורש,אך לא היה צורך בהגברת השפע כלפי התחתונים,וזה "בואו וראה כל דבר שצריך להתיישב במקומו",ראשית יש להביא את השפע דראייה/חכמה,המלביש פנימיות כ"ל/הבינה,והיא הבינה מעברת המלכות/דב"ר,


ואז המלכות דמשל,זוכה לתת לישראל התחתונים יישוב דעת/נמשל,ו"אינו מתיישב,עד שנזכר בפה ונתמנה עליו",ועקב תגבורת הדינים הרעים מצד הנחש הקדמוני ר"ל,אין הדעת יכולה לשוב אל המלכות בעת יונקת מצד שמאל דשמאל,"עד שנזכר",הנה עד הוא המשיח/אות ו",בחינת משה,מבצע הזכרות דשם המפורש בפה/מלכות,והכוונה מזכיר חידושי תורה בעל פה,ואז פה/מלכות,היא בעלייה כלפי מעלה ונפדית,וזה תורה בעל פה,ממש על ידי חידושי תורת בעל פה שמעתי ממורי ורבי הסבא מימונא שלמה איפרגן,דבכך הפה/מלכות,זוכה לשליטה ולהתמנות על ישראל,


וזהו "אף כאן,רצה הקב"ה לספור החיילות של התורה",רצה לשון הרצון העליון/כתר,עומד גנוז, ולא מתמשך כלפי הספירות,אך הקב"ה יתברך בחסדו נתן התורה,והיא ההמשכה מטעם הכתר,והספירה דתפיסת אותיות בחומר וצורה,סוד אותיות הקודש ,דשורשם מעל חומר וצורה,בטרם נתגלמו, אלא באופן הרוחני,"וכל החיילות/סדרי האותיות במחשבה,כאשר מתבוננים מגלים "הם כאחד",מגולים מטעם אות י"/חכמה,בחינת נקודה אחד מאיתה מתחילים כל כתיבת אות ואות,"ואינם נפרדים זה מזה",להראות במחשבה כללות האותיות בכל עת מאוחדים בעצם הנפש,ורק בעת מדברים התחתונים,נעשה הפירוד למראית עין,אך בטרם האותיות יוצאות לגילוי,הנה כבר מה דובר שורה בגניזה ובאחדות הצירוף דאותיות,כהארה אחד ודי למבין,


"הכל כעין של מעלה",השכינה/כלה,מי שמביט אל עבר המלכות דהיא עי"ן תחתונה/חכמה תתאה,יכול לגלות חכמה עילאה,"שהרי תורה ומשכן",אותיות ו"ה,נקשרות בבינה היא ה"ר סינ"י,ושם סינ"י ,בגמטריא עי"ן/חכמה,המעבר ה"ר/בינה,במוחין עבור ו"ה,ובכך מגולה שם יהוה יתברך,"ואינם נפרדים זה מזה",תמיד השם המפורש באחדות,בבחינה דלא נחזה ח"ו השכינה היא שחרחורת,אלא תמיד אור י"הו/חכמה בינה דעת ,משפיעים לשכינה,אלא הנפש/שכינה,עדיין בפנימיותה לא הולבשו כוחות הנשמה/י"ה,ומדרגת הרוח/ו",



בכדי לא לאפשר לנחש סמא"ל הרשע, ליינוק ייתר על המידה, עקב חטאי התחתונים ר"ל,ובגאולה המלכות/ה" דנפש,תזכה לתורה הקדומה המאירה בה כללות המדרגות הללו,בגלוי ולא בגניזה,"והולכים יחד",בסוד הלכה חדשה עתידה להאיר בעולם,והתפילות בגאולה ישראל יגידו ע"י חכמת יחודים וצירופים,והילכו מחיל לחיל,האותיות הנקראים חיילים ילמדו את ישראל צירופים,ויוצא האותיות דחיות בפנימיותם,ילמדו את ישראל כאחד האדם,ודי למבין.

מאמר המניין והחשבון-ספר במדבר



י"א

מי שאומר שבחו של חברו,מבניו או מכספו,צריך לברכו ולהודות על הברכות,.מאין לנו?ממשה,שכתוב,והנכם היום ככוכבי השמיים לרוב,לאח"כ כתוב,ה" אלקי אבותיכם,יוסיף עליכם ככם אלף פעמים,ויברך אתכם כאשר דיבר לכם,ב" ברכות היו,אחת,ה" אלקי אבותיכם,ואחת לאחר כך,ויברך אתכם כאשר דיבר לכם,להודות עליהן,וברכות על ברכות.


ביאור שמשון:והנה נאמר מ"י שאומר,ומראה על הבינה דהיא חמישים שערים,בחינת רו"ם א"ש,להראות הבינה אף על פי דהיא רחמים,אך דינים דעתיק יומין ,פרצוף גבורות,מתעוררים מאיתה,בכדי להכניע קו שמאל דשממה וחורבן ,בבינה,ולרומם ולגלות נקודת יישוב הדעת ,ולכן מ"י שאומר דבא להשיג את הבינה עילאה,יש עבורו לפשט מלבושי העור,בכדי יוכל לאחוז בא"ש העליונה,דבמידה ויכנוס להכרת הבינה במלבושי עור,כבר ביד הנחש ר"ל,אלא ראשית כל כניסה, נעשית ע"י המלכות דקדושה,בבחינת מקום זמן תנועה,ועושים גדרות המצוות,דיהיה אחיזה,וע"י המצוות המהוים סולם עלייה ,יש מעק"ה לדע"ת,בבחינת מ"אור ק"דושה ע"ליונה",דקדושה העילאה ,שורה רק בכלי הדעת,ומחזיקה ב"ר-כ"ה,


דתפארת מחזיק המלכות/כ"ה,ע"י אור הכתר/אות כ",דשם יאהדונהי,המאיר את הבינה,בתוך הדעת,והדעת נותן לתפארת/ע"ד,מוחין ע" פנים דאריך אנפין,דהינם פנימים לבינה,וחיצוניים לכתר,והכל כונס במלכות,דהיא אות ד",וצורתה אותיות ו" ר",ומקובל דו"ר ב"א ודו"ר הולך,להראות בכך אור א"ב/החכמה,נגלה במלכות,היא אות ד",והנה אותיות א"ב,בגמטריא ג",ומקובל סדר אבג"ד, העולה י",דמראה על אור יושר דרחמים,ובכך הנפש/מלכות,זוכה לתיקונה,מצד שמאל דבינה,


בבחינת ש"ם א"ל/פרצוף עתיק דגבורות,התגברות חסד,"שבחו של חברו",וע"י שבח ותפילה בכונה,הכהן הגדול/תפארת,הוא מייחד ומחבר כללות הספירות, לכדי מקשה יחידה,"מבניו או מכספו",והבנות ישראל,ע"י אות ו"/תפארת,מאירות במוחין א"ו,זה סוד חכמה/ספירת אלף,וייסוד/אות ו" תתאה,והנה תפארת/אות ו" עילאה,המגלה צירוף ו"א,ומקובל חותם ו"או,בגמטריא י"ג מידות הרחמים/כסף,הכונס לתוך ים סו"ף/מלכות,ומאיר בתחתונים שם יאהדונהי,ר"ת ס"ת אותיות י"י,והללו עובדי ה" המבוטלים,


"צריך לברכו ולהודות על הברכות",ועניין ברכות,בסוד ב"ו כת"ר/במשיח,הוא הדעת,וע"י עתיק,דהוא כתר דחסדים וגבורה,יוצא ב" רכות,בחינת ובכתר,דמאירים בתוך הדעת,כתר לשון מכתר ומקיף הדעת,וכבר נודע הכתר הינו פרצוף יחידה,וצריך לברכו ולהודות על הברכות מטעמו,דמגלה הכתר הנצחיות ,בתוך נקודת מקום זמן תנועה,ולכן היחוד בתפילה לשם יאהדונהי,צריך לכוון יהי האדון/משיח בן דוד,דאורו יתגלה,"מאין לנו",ואז מאין סוף יתברך,ע"י סוף מלבושים דמקיפים את האי"ן ,יתעלה שמו,מגולה שם לנ"ו,בגמטריא פ"ו,סוד אלהים,דזה יחוד אות א"/חכמה,הכונסת במלכות/מילה,באמצעות מ"י/הבינה,במלכות/אות ה",מגלה ל" אורות,סוד י"י"י/חכמה בינה דעת,


ומדבר על בינה ,דבעת עולה לייטול הארות חכמה,אז היא חכמה ובינה,ולאחר דמודיעה לדע"ת, את ההשגות שיש לתת לתחתונים,היא חכמה בינה דעת,"ממשה שכתוב",והנה ממש"ה, בגמטריא שפ"ה,"שכתוב",להראות משה כתב בשפה דבינה,בחינת צורה דמחשבה,ומלך המשיח ישיג השפעה/ע" השפה, דחומר וצורה,דבטרם האותיות נתגלמו לכדי צורה,ובמידה ותשאל ,אז איזה מן שפה זאת,אז נצרך לענות שפה דקודמת למחשבה,

בחינת טעמים דשפה,מה הטעם דהתגלות המחשבה בתוך הכלי,אלא כללות המטרה להפשיט מלבושי עור,דהם כבר מגושמים,בערך מלבושי אור,והשפה הזאת בחינת צירופי האותיות,דאי"ן חומר וצורה קבועים,אלא כל עת החומר והצורה בעלי אחיזה שונה בדעת,ויוצא רוח אלקים עליונה,היא מצרפת את שמות הקודש/ניקודים,ומעל הניקודים יש הטעם,ט" היכלות ,כאשר מגולים מאירים שם יהוה אלקים,בגמטריא ט" אורות כלפי התחתונים,

והנכם היום ככוכבי השמיים לרוב,וזה היום אם תשמעו בקולו של המשיח/דעת,ה" יום,בחינת תיקון משיח/חמש"י,סוד גבורה ממעלה למטה,ייסורי עתיק יומין דגבורות,המלבישים פנימיות ספירת גבורת יצחק,דהוא יישבור היום את סמא"ל הרשע,ואז ישראל הכשרים בפנימיותם, יאירו ככוכבי השמים,סוד כ" -כוכבי השמים,יחוד הכתר המאיר לבינה/כוכ"ב,סוד שם כ"ו , בגמטריא יהוה,המגלה כ"ב צירופי יהוה,ובמידה ותשאל והנה שם יהוה /תפארת,אז דע אות ה" עילאה בשם יהוה,סוד הבינה,והכל יחידה,ובתורה אין מוקדם או מאוחר,אלא תלוי באיזה אופן ,השם הקדוש מאיר,כך היחוד נעשה,והשמים,לשון הדעת/עניינו שמות הבורא,


והכהן הגדול,מגלה לרו"ב ישראל את חכמת אלקים חיים,וראה לרו"ב בהיפוך ברל"ו,ועולה גדול באלהינו ור"ב כ"ח,מידת עתיק יומין דחסדים/גדול,כשלעצמו לא נמשך,אלא הארה דהארה ניתן בתוך כ"ב רו"ח המשיח/דעת,ולאחר כך נאמר ה" אלקי אבותיכם,אור הבינה,שם אלק"י,מאיר לאברהם יצחק ויעקוב,וזה "יוסיף לכם"/מלכ"י יוס"ף,בחינת משיח בן יוסף,הנה הייסוד יוסיף ב"ן/את השפע החיובי,בתוך המלכות דמלכות,וזה עוד בן,מה היה מלכות,יהיה מלכות דמלכות,ושם ככ"ם,נוטריקון כ"תר כ"ונה מ"לכות,יאיר בשכינה,אור אל"ף פעמים/חכמה,ספירת אלפים,והמשיח/דעת,עתיד מפלי"א בתורתו,


"ויברך אתכם כאשר דיבר לכם",מפה למדים,הברכה דמשיח,זה דיבור תורתו,והמעיין בתורתו,מבורך מאת ה",במידה ושומר על מצוות התורה ונוטל על עצמו עול מלכות שמים,ב" ברכות הי"ו,הנה וע"י יחוד בשם יה"ו/דעת,בכך מלכות/אות ה",מאירה בשם יהוה,המהוה הויה דמלכות,והיא תמונה/משל,ושם יהוה/הנמשל,"אחת",להראות המשל והנמשל סוד א"ח/תפארת,ומלכות/אות ת",וביחודם אור אחת"/יחידה,ה" אלקי אבותיכם",מצביע אצל האבות כללות המחשבה ,זה לא בגדר מקום זמן תנועה,אלא המציאות זה הסדר דפסוקי התורה,דהיא כללות המציאות,"ואחת לאחר כך",והיחידה,יתגלה באחרית הימים,כאשר ימים/אורות דעתיק יומין, דגבורות,יבואו לעבר אורות דאחרית הימים/מלכות,


"ויברך אתכם" ישראל המשיח/דעת משה,ע"י א"ור ת"ורה כ"וונות מ"לכות,כאשר דיבר לכם בתורתו,תורת הצירופים היחודים הכוונות הנבואיות,"להודות עליהן",וע"י היחודים,ישראל יתוודו על חטאיהם ר"ל,"וברכות ע"ל ברכות",דהנה ברכות עליונות/הבינה,ישפיעו ע"ל ברכות/למלכות,יחוד ה"ה,בינה ומלכות,ע"י צירוף י"ו,סוד י"וד ו"או,בגמטריא ג"ל,בחינת ל"ב נתיבות החכמה,המגלים ל"ב נתיבות,ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך,המאמר נחתך ע"י הסבא מימונא ,רבי שלמה איפרגן,כך לימדני זה הביאור,בישיבה עילאה.

"אם מונה שבחו של חברו,ואינו מודה על הברכות,הוא נתפס תחילה מלמעלה,ניזוק מחמתו.ואם מברך אותו,מתברך עצמו למעלה,וצריך לברכו בעין טובה ולא בעין רעה.ובכל דבר רוצה הקב"ה אהבת הלב,בשעה שמברך.מי שמברך את חברו,רוצה הקב"ה,שיברכו בעין טובה ובלב טוב.ומי שמברך את הקב"ה,על אחת כמה וכמה שצריך עין טובה,ולב טוב,ואהבת הלב.משום זה כתוב,ואהבת את ה" אלהיך ,בכל לבבך".

והנה רוצה להגיד,"אם מונה שבחו של חברו",ומדבר על מחשבה תיתאה,מוחין מספר,אז מי שמונה את השבח,דמדמה המציאות התחתונה, כולל החברה ,באופן מקום זמן תנועה,"ואינו מודה על הברכות",ולא מודה בתפילתו ,שכללות התיאורים זה מפאת קוצר השגתו,ובעל ידיעה אשר כל מספר לא מצד הקדושה,אלא פה נותן הספירה של השבח,כגון מספר בשבחו של חברו,בכדי לפדות אותו מדיבור וסיפורים של לשון הרע ,מצד הנחש ח"ו,ולכן זה ספירת כופר,אך עדיין יש כאשר מביאים הברכה,להודות לחכמה עילאה,דשם הברכות בגדר נצחיות,אז צריך להודות, לבורא יתברך,לכאורה ממשיך ברכות מנצחיות,לעבר מקום זמן תנועה,צד המלכות מעץ הטוב שבה,ובשורשים העליונים ,הברכות בתוך המלכות,


גורמים תוספת אורות ,רק כאשר יש הודאה,שכל תפיסת התחתונים,מפאת קוצר השגה ,מדברים במושגים של ברכות ושבחים,וידוע בנקודה דיחידה לא נופל ספירה,"הוא נתפס תחילה מלמעלה",ואוי למי שמברך ולא מפשט את תפיסתו,וסופר ברכות ,ומונה שבחים,והוא רע עין אסור לו לברך ,הרחמן יצילנו מאיתם,ולכן המברך באופן של מקום זמן תנועה,"נתפס תחילה מלמעלה",הנה מערבב ממשלת חול/מקום זמן תנועה,בהנהגה דנצחיות,ולכן נתפס באותם דינים, עליהם מבקש לברך את חברו,"ניזוק מחמתו",ויוצא מפאת הברכה שנאמרה לא כראוי,הוא נתפס בדינים של חברו,


"ואם מברך אותו,מתברך עצמו מלמעלה",אלא נצרך לברך את חברו,באופן של מלבושי אור,דנותן הברכות לנשמה,שיהיה בעבורה, כח העליון,לגבור על תחלואי הגופניות,ולא ח"ו לתת לסמא"ל הרשע ,הוא מלבושי עור,את הברכות,ועוד יותר לחזקו,ולטעון שהגופניות בברכות היא המוציאה לפועל כל התרחישים ח"ו,אך לדעת בידיעה שלמה,הנשמה בברכות,נותנת כח לגופניות ,לפעול באופן מתוקן,"וצריך לברכו בעין טובה ולא בעין רעה",הנה הברכה צריכה להאמר, באופן דלא נופל מקום זמן תנועה,אלא כאשר מדברים על שבחו,לאמור מי ייתן ,ונשמתו תבוא בזיווג,ומי ייתן ונשמתו, תשפיע לו הרחמים דמשמעותם כיסופים לבורא,ועל זה הדרך,"ובכל דבר רוצה הקב"ה אהבת הלב,דמ"י שהוא חכם אמיתי,אוהב את הל"ב,בגמטריא הכבוד העליון,


אז החכם הוא ימשוך אור התענוג/חכמה ,וילביש את החכמה, באור חכמה סתימא/חסדים,ויבקש להעיטר ראש המתברך ,בחכמה לא נודעת השפעותה,ומטעם חכמה הנגלת לעיני בשר ודם,"בשעה שמברך",וכאשר הברכות יגיעו למדרגת בשע"ה,הללו חכמים הקב"ה "בש"מחה "ע"ליונ"ה" נותן בעליונים תוספת אורות,בזכות תפילתם של צדיקים אמיתים ,העובדים לייחד שם יהוה,הללו רוצה הקב"ה "שיברכו בעין טובה,ובלב טוב",והכונה בחכמה/עין,ובמלכות/ל"ב,יחוד י"ה,והמייחד סוד טוב-יה/תפארת,


באמצעות ברכה/בינה,זוכה למוחין חכמה/עין,ונותן השפע החיובי במלכות/לב,ועל גבי המתברך ,מאיר שם טוב,בגמטריא אהוה,וזה יחוד אהבה/השתוות צורה,בבורא יתעלה,"ומי שמברך את הקב"ה,הכונה מי שגורם ,לריבוי אורות בפרצוף זעיר אנפין/הקב"ה,ומעורר פרצוף אריך אנפין,דהוא פנימיות לפרצוף זעיר אנפין,"על אחת כמה וכמה שצריך עין טובה",יש צורך ברצונות מתוקנים,בחינת אור חסדים/השפעה,שלא חפץ בחכמה דגופניות/שפע שלילי,אלא רק חפץ בצרכי ההכרח,ולשהות ברוחניים/מלבושי אור ,לדבוק במאציל העליון/חכמה מולבשת בחסדים,


וזהו "משום זה כתוב,ואהבת את ה" אלהיך,בכ"ל לבבך",הנה בת היתה לאברהם בכל שמ"ה,ושער חמישים, בגמטריא כ"ל,חבר ומקובל "משכילים יזהירו כזוהר הרקיע",ע"י הבינה העליונה/כ"ל,בפנימיותה אות ב",בגמטריא א"א/א"ור א"ריך,ומקובל הארת אב"א/חכמה,מגלה יחוד אבא לאמא/י"ה,ובכך י" פעם ה" בגמטריא חמישים,מאירים למשכיל/דעת משה,


והוא חותם בתוך שם/מלכות,הארת אות ו",צורתה אותיות ו" י,ומקובל צירוף וי"ו,בגמטריא כ"ב אותיות עתיק יומין,ובזה האור דאותיות בטרם נתגלמו לחומר וצורה,ב"ך" יברך ישראל,באות כ",בחינת שם י"אהדונהי",ר"ת ס"ת חותם י"י,מלא י"וד י"וד,ומקובל וידיד"ו של הקב"ה ,המברך בזה האופן יחשב,כגון נתן הנביא שקרא לשלמה המלך ידיד-י"ה.והבן.

                                                                                                                                                 

OnLineTech