להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


דף הבית >> מאמרים-סתרי תורה >> מאמר-"הייצר הרע הוא מאש ואנו מעפר"

מאמר –"הייצר הרע הוא מאש ואנו מעפר"/ מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט.

ד"ע  לך  שהייצר  לשו"ן  יצירה  וצורה והצור"ה  נחקקה  וגולפה   על  יד"י ספירת  בינ"ה   מידת אלהי"ם  די"ן א"ש  אוכלה אש   ,  וידו"ע שהנשמ"ה א"ש  שורפ"ת  הי"א  ומכל"ה העפר , והרי  משי"ח סודו"  בגימטריה  נח"ש והנחש הוא העפ"ר  והמשי"ח האש" השורפת  העפ"ר , כנאמר: "'עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט' {תהילים ק"ד, ד },הרי  מלאכי"ו  בזמן אמירה נשמ"ע  מלכ"ו  מלך המשי"ח שהינו  ר"וח  כנאמ"ר "ורוח אלהים מרחפת - זה רוחו של משיח  עליו נאמר " ונחה עליו רוח ה' וגו' (ישעיה יא ב)," 

הר"י   רו"ח אלהי"ם  א"ש שורפ"ת  אש די"ן קשה    מרחפ"ת   בס"וד המילים  מר"יח     פ"ה    אות  ,  מלך המשי"ח שלו  תכונ"ת מורח וודאי"ן   מריח  וד"ן  ,  ורי"ח חכמ"ה קרויה  בתורת הקבל"ה   ודי"ן  זהו שמו של   מלך המשי"ח  בעליוני"ם  , כנאמ"ר  דיי"ן  אמת  ,  משי"ח  ספירת אמ"ת   ק"ו  אמצ"ע  תפארת   משפ"ט לש"ון   משפי"ע    אות   ט"  -סודות התור"ה הגנוזי"ם באות  ט"  -לעתי"ד לבוא  לצדיקי"ם ,

והר"י  משי"ח    רוח"ו   {מ}רחפ{ת} ומקובל מ"ת    לשו"ן  ממית בזאת הרו"ח והאותיות הנותרו"ת    "רחפ"   מרכיבות המילים  ר"יח    פ"ה    , כנאמ"ר   על משיח " וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: {סוף ציטוט},  כלומ"ר   האות  ו"  תפארת ישרא"ל  מלך המשי"ח   ישפו"ט   לשו"ן יפשי"ט   האד"ם  מן   מידותיו  הקלוקלות "בצדק"   מידת הדי"ן   מלכות   בסו"ד מלקו"ת   שיכה ברש"עים  שהינ"ם  "דלים" עמי האר"ץ   וחסרי דעת תור"ה   ,

והוכי"ח לשו"ן  תוכח"ה  ודי"ן      -במישו"ר- בסוד  המילים    מ"ב    שו"ר    וכידו"ע תפילת  מ"ב   אנא"  בכ"ח  שמה   ושו"ר להב"ת הדי"ן אש שורפ"ת  א"ש  ומכלה כל  רשע"ה  רו"חו  של יוס"ף   -מלך המשי"ח יוס"ף   בסוד   סו"ף  למלכות רשע"ה , "לענוי  הארץ"  בסוד   עו"ן   הרשע  "ארץ" בסוד  עריצו"ת  ורצון קבל"ה  נקרא לשו"ן הקבלה,  והכ"ה   -הרי   במדרג"ת  כ"ה שהינה הש{כ}ינ{ה} הקדוש"ה  א"ש הנשמ"ה יכחי"ד  משיח כל זכ"ר  לכפיר"ה , "בשבט"- סוד  משי"ח בגימטרי"ה  נ"חש    שהינ"ו "בשבט"    המרכיב המילים  ב"ית  שט"ן כאש"ר   אות שי"ן נכתבת כ"ך,

כלומר משי"ח הוא -השט"ן- אותיות  ט"  -שנ"ה  ועל זה"  נאמר  {תהלים י"א}," עיני ה' משוטטות  " הרי המשי"ח   מהווה  עינ"י   ה"  בסוד מעיי"ן  וד"ן  נפשו"ת   וזאת  עוש"ה על ידי  מיד"ת   "מ{שוט}טות"  -ש"וט מיד"ת הדי"ן  ושו"ט  לשו"ן  רוח שטו"ת רוח אלקי"ם  רע"ה  -רוח השט"ן  המהוו"ה מטה"ו של משי"ח   ומשה רבינ"ו בזה המט"ה ובזמן אמירה נשמ"ע  מית"ה מכיון שממית זה המט"ה    נוטריקון  מ"ט  ה"  החוטאי"ם, וזה  "ברוח שפתיו" -  ברו"ח  משי"ח נתעב"ר  רו"ח   הנחש"   ובגימטרי"ה  שווים , שפתי"ו  לשו"ן  שפ"ת  -פיתו"י  משי"ח מהפך עצמ"ו  לשט"ן  לשו"ן   גוז"ר שיטיו"ן-

שכח"ה  בסוד נשיכ"ה של להבת יוס"ף במלכות הרשע"ה  ומשי"ח  בסוד  המשח"ה משחת הקוד"ש  לצדיקי"ם בני האמונה השלמ"ה   , והרי משי"ח   נברא"  משמי"ם ואר"ץ  , שמי"ם  בסוד המילים  א"ש  ומי"ם א"ש מידת הדי"ן הקשה  - שט"ן נקרא , ומי"ם  בסוד  חסדי"ם   אות  מ"ם  רחמי"ם בה  שורש  רמ"ח המצוות הרוחני"ם  , וזו  אש משי"ח  עליה נאמ"ר  "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"  ,

כלומ"ר   הרוח של משי"ח  שמה  "את"- השכינה הקדוש"ה ו"אעביר"  לשו"ן  עיבו"ר  העבר את זאת הרו"ח ואחתו"ם  מהות"  הנשמ"ה  במלכות אר"ץ – בעלת רצו"ן הקבלה  אי"ן סו"ף  לשו"ן יוס"ף רוח המשי"ח  ,ועל כ"ך אמר  רשב"י  איך מש"ה אשר נס"ק ועלה השמימ"ה לא נשרף מאש" המלאכי"ם  כי ו' עניני הרוחות נאמרו במשיח א' רוח חכמה ב' רוח בינה ג' עצה ד' תבונה ה' דעת ו' יראת ה' ח' ברוח ה' מיני רוחות הן א' רוח נקמה לא ידון רוחי ב' רוח המנשבת בעולם שנאמר ורוח אלהים מרחפת ג' ורוח מלאך שכתוב ולא ברוח ה' ות"י במלאכה רוח שכינתא דה' עושה מלאכיו רוחות ד' רוח ב"א שנ' אל אלהי הרוחות ח' ורוח רחבה לעשות משפטים זהו לרוח משפט. ו' ברוח שרואה דמיונות ומתפחד זה רוח אלהים מבעתו.

ז' רוח עריצות שאינו ירא מפני כל אפילו חלש יש לו רוח עריצות וזהו ורוח לבשה את עמשי ח' רוח נביאים שני ואתן את רוחי עליך רוח אליהו ונחה עליו רוח ה'" הרי  מראי"ם  {ע"ב}ורך-  ע{י}ב[ו][ר]ך  שמשי"ח  מורכ"ב   מן הדי"ן{רי"ו  גבורה בגמ"} והחסד {בגימ" ע"ב}עליוני"ם  ותחתוני"ם  מנהי"ג היכלות ונשמע עליות ג"ן עד"ן  ו-מדורי- גיהנ"ם ושאו"ל בזמן אמיר נשמע דממה וירידות, וזה סדר"ם   רו"ח  א"  חכמ"ה לשו"ן  חומ"ה והחומ"ה  חמ"ה בסוד שמ"ש שם משי"ח בתורת הקבל"ה המשמש את בור"א עולם בחכמ"ה ובכך   רו"ח  הנקמ"ה  נהפכ"ת   לאותיות נו"ן  קימה   מלך המשי"ח  קימ"ה לשו"ן קיו"ם וייציבו"ת  כל העולמו"ת  , רוח  ב"  בינ"ה בסו"ד  ב"ן  י"ה   המשי"ח  ב"ן   ה"  יתבר"ך כנאמ"ר "אספרה אל חק, יהוה אמר אלי, בני אתה, אני היום ילדתיך{" תהלים ב' } ,

הרי  בנ"י בסו"ד  בני"ן הקדוש"ה משי"ח הנקרא  ח"ק   ו"אספרה"   בסוד  המילים ספר"ה  -  א"  אור הכת"ר   י"הוה"   שהינו אמיר"ה  חס"ד   בסו"ד   א"לי    אות  א"  ל"י הארת כת"ר  אור מקיף  ל"י בתורת הקבל"ה המכחי"ד הקליפ"ה  כנאמר "שיר המעלות לדוד,שמחתי באומרים לי"   , הרי  שי"ר- התפיל"ה בתורת הקבלה כך קרוי"ה  והינ"ה מעלו"ת  לשו"ן   מידו"ת ומעלות דקדוש"ה והקדוש"ה   "שמחה"   בסו"ד  משח"ה  - המצבי"ע  על חכמ"ה עליונ"ה  שמ"ן  המשח"ה בתור"ת הקבל"ה  החותם  אמיר"ה בסוד פח"ד ומור"א  במדרג"ת  ל"י   לשו"ן  הללוי"ה ושב"ח לה" יתבר"ך ,

וז"ה  "רוח המנשבת בעולם" רו"חו  של  משי"ח   -המנשב"ת-  בסו"ד המילי"ם  - ב"ת   מנש"ה-   אותיות - נשמ"ה- כנאמ"ר  " ויפח באפו נשמת חיים" כלומ"ר ויפ"ח   בסוד המילי"ם  חיו"ת  פ"ה  -גילו"י ה{חכ}מ"ה  כ"ח המחשב"ה   הנקר"א  מ"ה בגימטרי"ה "אדם"  והמהווה  הנשמ"ה השור"ה  ב"אף"  -הארת  חוט"ם   משי"ח כנאמ"ר " והריח ביראת ה"  כלומ"ר   המשי"ח אות  ו"  תפאר"ת ישראל  "שש" מידות הלב חסד גבורה תפארת נצח הוד ייסו"ד  מהוו"ה רי"ח  לשו"ן  רוא"ה  חיו"ת  {נשמת}האד"ם באמצעו"ת  הרח"ה  שהינ"ה  ירא"ה כך שמ"ה בתורת הקבל"ה , 

והרי  רי"ח  לשו"ן חו"רה  ונפח"ד ומשי"ח  פחד"ו הוא כו"חו , רו"ח  ג"  עיצ"ה  בסו"ד  ע"ץ  י"ה  חכמה{י"} בתורת הקבלה  ובינ"ה{ה"}  והינ"ם  חתומו"ת בע"ץ  שהינ"ו אד"ם  -מדרגת משי"ח כנאמר "כי האדם עץ השדה" הרי  האד"ם לשו"ן הדמו"ת למידות אלוקיו"ת  -משי"ח לשו"ן שיח"ה עם  עולמו"ת העליו"ן  הוא  ע"ץ בסו"ד {צ}"דיק  [ע]"ליון   המהוו"ה   שד"ה  - ובזמ"ן אמירה נשמע   ס"ד – ה"   וזה"ו " ורוח מלאך שכתוב ולא ברוח ה' ות"י במלאכה רוח שכינתא"  משי"ח  רו"ח  בסו"ד רי"ח  הינ"ו מלא"ך  ה" כנאמר  "ברוח  ה"  כלומ"ר "ברוח"  בסוד המיל"ה   -חוב"ר-   לשו"ן  -חיבו"ר- ובחיר"ה, 

ה" יתבר"ך  בח"ר משי"ח לנציג"ו עלי אדמ"ה בסו"ד  עליי"ה  והפיכת הנבראי"ם מן מדרגת  "אדמה"  נפש בהמה  לכד"י ה"אדם-  נפש שיכלי"ת  המכירה דרכ"י ההנהג"ה ,ועל כ"ך נאמר   - ול"א-  ברוח ה"  בסוד   א"   ל"ו למשי"ח  אות  א"לף  חכמה בתורת הקבלה" משמשת כ"פלא"  בסוד המילים  פ"ה   א"ל  ה"  יתבר"ך משוחח"  לשו"ן  משי"ח  עימ"ו ,  והשכינ"ה שוכנ"ת  בפנימיות"ו  שכינ"ה לשו"ן  משכ"ן הנעש"ה  "במלאכה"   בסוד  המילים  מלא"ך  ב"ה הרי  השכינ"ה   ב"ה    משי"ח שהינו  מלא"ך בסוד המיל"ה  כ"א   מלה   וכ"א  השלו"ם  עולה בגימטרי"ה  ה" יתבר"ך  החותם ברוח" משי"ח האמונה השלמ"ה שכינ"ה , רו"ח  ד' "תבונה" לשו"ן  התבוננות  משי"ח  מתוו"ה ובונ"ה האמונ"ה בנבראי"ם  ,

כנאמר  "וכל בני בשר יקראו בשמך"  הרי  כ"ל זהו משי"ח חמישים שערי בינה וכידו"ע   כ"+ ל"-  נ"  בגימ", המשי"ח הנקרא   בני"  לשו"ן  ב"ן   {י}"    הוא  [בש"ר] בס"וד  "יבשר"  הגאול"ה   ויקרא"ו  הוא המשי"ח ואליהו"  הנבי"א   "בשמך"  שהינ"ו  התור"ה האלוקי"ת הנסתר"ת עד בו"א הגוא"ל ,כלומר אליה"ו  בסוד  א"ל   יה"ו   ה-שם המפור"ש- העולה בגי"מ  -שופ"ר   מש"ה-  הוא  ע"ד לשו"ן  מעו"דד  המשי"ח    בסו"ד  בו"א ב"ו"-  א"   במשי"ח  אות    אל"ף   פל"א החכמ"ה .

ועל כ"ך נאמר  "ה' עושה מלאכיו רוחות ד' רוח ב"א שנ' אל אלהי הרוחות" , ה"  יתבר"ך  עוש"ה בסוד  המילים   ו"  שע"ה  משי"ח  אות  ו" החתום במוחי"ן- בכ"ח  שכלו –{ש}תיים   {ע}שר  {ה}שבטים   "מלאכיו" לשו"ן מהלכי"ו  -יכולת התבוננות המשי"ח  בנפש הנבראי"ם   הנקראים  רוחו"ת    וזהו   הדבר  בזכו"ת    "אלהי"   בסו"ד  אליה"ו   שהינ"ו נביא  הרוחו"ת  לשו"ן   הבא"ה  וידיע"ה על מבנ"ה הרוחו"ת כפי -שה"ם-   בסוד  -מש"ה- שהינו  -ש"ם  ה"-    בעולם   העלי"ון  ,

כנאמר"   ורוח רחבה לעשות משפטים זהו לרוח משפט" ורוח"  בסוד   {ר}{ו}אה   {ח}יות  הנבר"א הנקראת  "רחב"ה  בסוד  המילים  רי"ח  ב"ה המשי"ח  רי"ח  -שפיט"ה  מבצע  ב"ה   , ומשפטי"ם   מדרג"ת   -זה"ו-  ובזמן אמירה נשמ"ע כ- "זהב" - המצביע על די"ן בתור"ת הקבל"ה ז"   ה"ב    והב"  מלא"ך המית"ה {דין} זה"ו שמו בתור"ת הקבל"ה,

רוח" {ה}-" דעת "  בסוד עדו"ת   וידיע"ה את  ה"  יתבר"ך  ,משי"ח מעיד על אמיתו"ת התור"ה  וממי"ת הכופרי"ם  דברי"ה בסו"ד " ברוח שרואה דמיונות ומתפחד זה רוח אלהים מבעתו"המשי"ח  ב"רוח"  לשו"ן  מברי"ח ומכחי"ד הקליפו"ת  בסוד המילים  קלו"ת ואיפ"ה קלו"ת  לשו"ן  קללות   ואיפ"ה  בזמ"ן אמירה נשמ"ה נאיפ"ה   , ועונש"ו של החוט"א בהללו חטא"ים {עונות} ,  משי"ח   שופ"ט  וגוז"ר בו "דמיונו"ת    בסוד  ד"ם  ועינו"י  ,  ד"ם לשו"ן דממ"ה ופח"ד  ועינו"י   לשו"ן  עונ"י  בדעת – "פחד  ושיגיונו"ת   הלב  ,

בעת"ה  לשו"ן  עיוותים על יד"י מידת אלהי"ם  - די"ן קש"ה בתורת הקבלה, וז"ו   בוודא"י  משי"ח  בסוד  משחי"ת  - מקובל כאשר  האות   ח"ת  במילה משי"ח{ת}  ממולא"ת, והמשי"ח  נח"ש בגימטרי"ה, לשו"ן  נ"ח  עוצ"ם עיני הרשעי"ם לטעות שאינ"ם נענשי"ם על חטאיה"ם  ואז"  ח"ש  לשו"ן גוזר וממיתם ב{חש}יכה  , ועל כ"ך  מש"ה  בסו"ד  שממ"ה   הגוז"ר ברשעי"ם  עונשים   והרי  שממ"ה  בסוד המילים  ש"ם   מ"ה   ומ"ה  בגימטריה  אד"ם  מדרגת משי"ח  ,וזה"ו אשר  מש"ה שרה בי"ן המלאכי"ם לא- פח"ד - מכיו"ן שהינו מהווה  הפח"ד  בסוד  פ"ה  ח"ד   וח"ד  שם  תפארת בתורת הקבלה מדרגת  משה  על ש"ם הייחודי"ם שמבצע" -ופ"ה-  בסוד  - פ"ו   ה"-   ו-אלהים - בגימטריה   -פ"ו- משה אש  אוכלת א"ש   המכל"ה  הייצ"ר הר"ע והייצ"ר  הינ"ו  מש"ה  המכלה ייסו"ד העפ"ר שבו  ועפ"ר  אותיות  פ"ה  ר"ע   בסוד  לשו"ן הר"ע , 

וזה העניין שמש"ה  -ניצ"ח- בסוד  יי"ן צ"ח   על יד"י  תורת וסודו"ת הקבלה הנקראים יי"ן מש"ה  צחצ"ח  את  נשמ"תו עד  שנתעל"ה במדרגתו  מן המלאכי"ם  , וזה סו"ד    "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם" כלומר  "ועל" האות  ו" שהינה תפארת מש"ה  ו"  החיבו"ר לשו"ן הקבלה  הינ"ו  כ"ח הנשמ"ה  דמו"ת בסוד  מדו"ת דקדוש"ה  ומש"ה   שהינ"ו אד"ם –מדמה מידותיו  כמשל למידות אלוקיו"ת השיג סו"ד הקבלה   הנקראת  כס"א לשו"ן שמכוס"ה ואיננה ידוע"ה אלא רק למש"ה נגלת"ה  בהר סינ"י , 

לשו"ן   ניס"ה –והור"ם מעל"ה במדרגו"ת הטהר"ה וההתקדשו"ת עד  שהשי"ג מוחי"ן  האמונ"ה  ומוחי"ן מו"ח   יי"ן   -   רז"י  התורה  תורת ישרא"ל בסוד המילי"ם   ל"י   רא"ש   אור  מקי"ף  ל"י הנחת"ם  ב"ראש"-מחשבה בתורת הקבלה כך שמ"ה  מש"ה,  וזה שאמר רשב"י{רבי שמעון בר יוחאי}  שמש"ה  א"ש  מאכל"ת כל הקר"ב לשו"ן קורבנו"ת   -נשח"ט - ,ובזמן אמיר"ה נשמ"ע  -נשח"ק-  לשו"ן שחיק"ה  מאור"ו – חכמת"ו , והייצר  הרע  {ר}צון  {ע}צמי  לא מקויים  במש"ה וזה סו"ד  עלייתו לה"ר סינ"י מש"ה במחשבת"ו  בעולם העליו"ן והבל"י זה העול"ם  לא מענייני"ו  וכל"  נשמת"ו לשו"ן נשימתו מופני"ת לבור"או  אלק"י ישרא"ל  והרי הייצר הר"ע – תאוות ז"ה העול"ם   מש"ה  התאוו"ת  מהפ"ך  "לאותות" ,

וזה סוד  עש"ר מכות מצרי"ם  לשו"ן  צע"ר שהיכ"ה  עובד"י  זה העול"ם והל"א נושאי"ם תפיל"ה  למי שאמ"ר והיה העול"ם, -ועש"ר מכו"ת-   הכחיד"ו  את  -העו"שר וכמו"ת-הגישמיו"ת  והפכם מש"ה  ל"גשם  מו"ת  וז"ה  מכת  בכורו"ת  ששבר"ה את הסיטרא אח"רא,  בכורו"ת  בסוד  המילים  בכיי"ה לדור"ות   ומכא"ן  לחכמי"ם ברמיז"א  לעת"יד לבו"א בעת הגאול"ה השלמ"ה  {מ}ה  {ש}היה {ה}וא  שהי"ה   מכ"ת בכורו"ת  זה"ו סו"ד מרכבו"ת  הא"ש  הרכב"ת  האותי"ות בסוד אותו"ת  קבל"ה מעשי"ת שבאמצעו"ת ידיע"תה מש"ה מכח"יד ומשמי"ד הקליפ"ה  כנאמ"ר על יד"י  ה" יתבר"ך בהבטח"ה דבר נבוא"ה "ושחט אתו על ירך המזבח צפנה' (שם א יא),

הרי  האות  ו" תפארת ישרא"ל  משי"ח מש"ה ישח"ט   אות"ו  את   הייצ"ר  הר"ע על  היר"ך    וע"ל    חסדי"ם כך נקראים בתורת הקבלה –גמילות חס"ד מן האלקי"ם אל הנבראי"ם   ובאמצעו"ת "הירך"  בס"וד  הרגליי"ם המלמדות  על נצ"ח    והו"ד   -או"ר הנבוא"ה  השורפ"ת בסוד  שופרו"ת  כל קליפ"ה דסיטרא אחר"א {נ}צ"ח   בסוד   [מ]צ"ח     אות  מ"  מוחלפת באות  נ"  שהינ"ה בסדר  א"לפא  ב"יתא ויחדי"ו בצירופם  מקוב"ל  מ"ן  {מ}יין  {נ}וקבין-העלא"ת  תפילה  בדר"ך הנבוא"ה  מצ"ח  קרויה  בסו"ד  {מח}"ץ   -  מ"ח  צירופ"י השם המפור"ש  אשר יימחצ"ו ויביא"ו להכחדת  והשמד"ת הסיטרא אחר"א  ,  והו"ד לשו"ן התאדו"ת  -

מרו"ב חוז"ק  הדיני"ם א"ש אוכלת א"ש  הסיטר"א אחר"א עובר"ת מן העול"ם  לעולמי עולמי"ם בסו"ד  העלמ"ה והכחד"ה  וזה מה שנאמר " "והנה טוב - זה יצר טוב, מאד - זה יצר הרע" (קהלת רבה ג)"  כלומר  היצ"ר הרע" באחרית הימי"ם  -זמן הגאולה  יהוו"ה מא"ד  טו"ב    יותר  מן  היצר "הטוב" שהינו  רק טו"ב  אך  היצ"ר  יהיה   -טו"ב  מא"ד - בסו"ד  -אד"ם טו"ב-   מכיו"ן  ש-מאד-  אותיות  -אד"ם-   ד"ם   -תאוות נפש הבהמה{גוף} יזכו"  לאות  א" פל"א   אל"ף כח השכ"ל האלק"י{נפש שכלית}רצון להתקדשות טהרה וידיעת ה" יתברך ויתהלל  על פי תורת הקבלה , ובכך  מקובל   א"-ד"ם  א"דם.

מאמר –"הייצר הרע הוא מאש ואנו מעפר"/ מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט

OnLineTech