להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


דף הבית >> ספרים >> ט"ו תיקונים ,-"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

 מאמר ט"ו תיקונים{חידושים} –"ולא ידע איש את מקום קבורתו"/מאת  רבי גל טופז לבית איפרגן {הרגלא"ט}נכד המקובל האלוקי החכם העניו הגדול רבי שלמה איפרגן זצוק"ל.

זה המאמר  נכתב על ידי  נשמת  -משיח  משיח - , בסוד  {מ}יכאל  {ש}מעאל  {י}הואל   {ח}סדאל , ובסוד {מ}טטרון   {ש}יראל   {י}הודעם   {ח}ננאל באמצעות רבי גל טופז לבית איפרגן {הרגלא"ט}ולכן משה המשיח נקרא  "השמיני"  על שם שמונת המלאכים בפנימיותו{אכי"ר}

א"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

דע  -ולא- הינו לא מושג אין סוף יתברך   המהוה  לא ידוע עבור –האיש-   נוטריקון  אין  יש , כלומר הרי לך אשר היש סוד הבריאה בשורשה העליון הינה אין  יש  וזה  מוחין ממצא  בין האין סוף מהות ה" יתברך עליו נאמר  א{י}ן מח[ש]בה תפיסא בו כלל לבין הבריאה, והרי אין  מחשבה  סוד אין תפיסא מהוה  אין יש בסוד מחשבה המקויימת{יש} אך רק  מצד הנבראים המהרהרים וממוקדים בהלך העולה בפנימיותם אך כלפי הבורא{אין} זאת המחשבה בעלת קיום ,

וזה אין סוף לשון הסופיות עבור{עיבור} הנבראים  במחשבה ,זאת המחשבה הינה אין  וזה הסוד אשר משיח מגלה  כל המחשבות  סודם  מחשב  אות זה ה" יתברך המצרף תיבות וחותמם בפנימיות מוחין הנבראים אך כאשר הנברא  מבודד המחשבה  ומשנה הצירופים  מן  תיבה בעלת הלך רוח חיובי לכדי הלך רוח שלילי  הרי מגלה שאין קביעות במחשבה והינה  עניין משתנה  בכל עת יוצא מכך שהאין סוף יתברך  הינו אחדות  ומופשט  מכל אחיזה  ואין תפיסא בו "כלל" הרי  במדרגת –כלל- בסוד  המחשבות אשר כוללות הנברא שם האין סוף מושג וזה גילוי המשיח בסוד {ג}וא{ל},

סוד  -גל-  מאור החכמה כך נקרא בספרות הקבלה ורבים הינם הפסוקים המורים זאת כגון –"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" "גל נעול מעין חתום " , הרי רואה  הנאמר איזהו  החכם הרואה את הנולד בסוד מחשבה טרם לידתה בטרם עולה במוחין האדם  וזאת המחשבה הינה אור שורש ההארה המהוה ענף  והאור הזה עליו נאמר גנוז  זהו אור הכתר  לשון מכתר ומקיף הנברא בסוד אור מקיף  אך לא שורה בפנימיותו ולכן נאמר  היה הוה ויהיה זה המשיח אשר משיג זה האור הכולל עבר הוה ועתיד  בסוד  קו שמאל   קו אמצע  קו  ימין,

כלומר הזמנים סוד המחשבה המושגת – והקוים סוד-אמונה מעל הדעת-הרי האמונה- בסוד המשיח הממיין התרחישים בבריאה  לא במוחין פירוד שהינו סוד הזמן אלא כל הויתו הינו  סוד הקוים לשון  מביא כל הזמנים לכדי נקודת קו מאוחדת קו אמצע הממצא  ומחברו אל האין סוף  גילוים, וניתן לומר ה" יתברך  באמצעות האין סוף משפיע למשיח סוד ה{ג}י{ל}וים  אשר  הכל מאוחד באחדות ואין כל זמן מקויים בבריאה הנקראת "יש"   זה הדעת,

ואין זה ה"אמונה מעל הדעת" סוד האין כנאמר  לא ידע  הרי הבריאה שהינה סוד הידע{דעת}  לא משיגה אור המשיח הנקרא  "לא" בסוד אין סוף הינו "לא מושג" ,והסוד –הינו אשר אין סוף  לפנים אשר האין סוף יתברך מגולה בהם בפנימיות ה-יש- וזה לא ידע   א-יש   ,

בסוד הנבראים בעלי מוחין יש  סוד הדעת  ולא השיגו אות  א"  מוחין האין סוף זהו סוד המשיח המביא לאחדות בין האמונה ה{א}לוקית  אות א"   סוד כתר  לבין  הבריאה  "יש"  ובאחדותם  "איש" לשון  יש   בפנימיות הבריאה אור  {א"}ין סוף יתברך  בכל עת ומה עוד שהבריאה היא היא האין סוף יתברך אך בפרצוף  ה-יש- שבו  ומשיח מביא הגילוי של האין סוף יתהלל בלא  ידע בפרצוף האמונה ,

וההבדל  -הדעת הינה מלבוש  עבור המקום  המלביש ומעניק עבור הדעת{בריאה} מקום קיומה אך תורת משיח האור הגנוז נקרא  "קבורתו"  כמשל לאדם קבור אשר נסתר ואין כל ראיה לגביו אך יחד עם זאת ידוע שיש קבר ונקבר אך אין גישה לכך כך האין סוף יתברך  זה סוד מוחין  משה   בגימטריא   שילה  ,

שם המשיח   הנקרא  "קב"ורתו   וראה  ק"ב   בגימטריא  אלהינו   חבר האותיות הנותרות מקובל  -תורת  אלהינו- זה תורת המשיח המגולה מתוך הבריאה בסוד –יש דעת-  והרי  ק"ב סוד האמונה העליונה  בסוד  ק"  פעם  ב"  מקובל  בגימטריא  ר"  חבר  אותיות ק"ב ומקובל קר"ב , כלומר האמונה האין סופית האור הגנוז –קרב{ה} בסוד מגולה מפנימיות המקום{סוד הבריאה} ,-

ולכן נאמר  "יש מאין" הרי לך יש סוד הדעת והבריאה  שורשה מ"אין" והיא מביאה לגילויו והבן ,  בסוד אין  תורת משיח המחייה  "סוף"   כח הדעת והינם אחד  ונכללים במידת  -את-   וראה   {א}  סוד מוחין האין סוף האור הגנוז אשר משיח מביא ל{ג}י{ל}ויו  בסוד "גל"   אור החכמה  וסודו  ג"  פעם   ל"   בגימטריא   צ"  זה המשיח הנקרא  -איש-  בתורת הקבלה סוד ה-צדיק-  אשר השיג מדרגת צ"י   ד"ק     צ"י   בגימטריא  מאה שלמות ההשגה שהינה מ{ג}ו{ל}ה באופן  "דק"  אור קו האין סוף  ,

וזה האור מלביש הדע{ת}   ובאחדותם  מקובל   כח השכינה לשון האין סוף אור האמונה מעל הדעת שוכן בפנימיות הדעת ,והשכינה   מצידה האחד מקבלת אור האין סוף  מאור משיח ומצד האחר משפיעה ומעברת הנבראים בכח הדעת  והכל אחד  וזה שני הפכים המקוימים  כאחד  וזה המשיח סוד ה"סתירות" בבריאה  יום ולילה  כח וחלישות  חכמה וכסילות  זכר ונקבה ועוד כהנה ניגודים   והבנת שאת הנקודה המחברת שני הניגודים משיח בא ל{גל}ות את מאור החכמה המביא לגילוי  האחדות  המגולה דוקא מן הפירוד. 

ב"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה  ו" - סוד  תפארת  המהוה משה  מלך המשיח המקבל  האור   מן  "לא"  בסוד  אין סוף יתברך לא מושג ועקב גודל האור  ה-{א}י{ש}-  זה הייצר הרע בסוד  "אש" לא ידע  מקום החיסרון והיכן מקויים בפנימיות משה ולכן לא יכל לו{למשה}, ומשה הביסו  כנאמר והאיש משה עניו מאד הרי "והאיש"  להראותך  תפארת  משה אות  ו"  שליט על מדרגת איש ורוכב עליו והאיש הייצר הרע מהווה מטה עבור משה ומשה מחזיק המטה בידו ומורה את כיוונו ,-

וזה הסוד  והאיש   סוד משה אשר הפך את ייצרו הרע לטוב  ובכך "לא  ידע"-  כח  "הידע"  לשון דעת  איך להכשיל  בסוד שכל הידע   את משה באמונתו  הנקראת  "לא מושג", לשון  ללא משגה וכך זה האדם  ההולך בדרכי אמונה מעל הדעת אין כח הדעת מהוה מכשול בעניניו, וראה הפסוק והאיש משה עניו מאד בוודאי  "מאד"  זה הייצר הרע מלאך המות ומשה  הפכו לעניו ומבוטל  בסוד  "אדם"  אשר סודו  -קבורתו-  , הרי כאשר האדם נפטר וכלי  גופו נטמן ונקבר אין הגאוה נראית עוד, יוצא מכך אשר פטירת האדם זה מדרגת הענוה הגדולה והגבוהה ביותר,

וזה מגלה לכח השכל אשר משה עוד בחייו  בעניין הענוה  הנהיג עצמו ופנימיותו  כדרך  האדם  ה"מת"  שלא רואה את רצונות הקבלה  אשר שורשם הינו הגוף אלא כל כולו  נתינה  למען עבודתו ואהבתו את ה" יתברך ויתהלל  אין מלבדו כלל וכלל והינו בעל כל הכוחות כולם{אכ"יר}.

ג"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"  

דע  -ולא-   לשון שלילה  של מדרגת  ה"ידע" - כח  הדעת וההשכלה   הנקראת  "איש"  בסוד מאיישת ומקבעת תפיסת  האדם  ולא מאפשרת עבורו{עיבורו}להכיר עבודת ה" יתהלל  וזה  ה"איש"  חותם בנבראים  המאמינים  בעלי  האמונה בתורת ישראל  "יאוש"  ,וידעת כח הייצר הרע עליו נאמר  "ולא ידע"  איש,  הרי  ה"   יתברך  הוא מעניק עבורו הרשות והכח לפעול ולהעמיד הנבראים בניסיונות האמונה וכוחו חס ושלום לא  ממנו אלא מה שה" יתברך חותם בפנימיות הייצר הרע זה  הכלים שעימם מקבל לפעול  בסוד  ה"  נתן וה"  לקח, 

כלומר ה"  מעניק הכח לייצר הרע לפעול פעולותיו אך בעת שה"  יתברך בעל כל הכוחות כולם אין עוד מלבדו מחליט לשחוט את כח הייצר אז ה"  לקח  את מלאכיו בסוד המרכבה  והינם שוחטים הייצר הרע בפנימיות הנבראים ,ועל כך נאמר  {ל}א [י]דע [א]יש  -מקובל  "איל",  סוד  הייצר הרע אשר  אברהם שחטו   בעקידת יצחק, והרי סוד לך ניתן,

יצחק לא נשחט ולא רק זו   אברהם ויצחק בעקידת יצחק הולידו את יעקב  וראה   {ב}{ע}{ק}{י}{ד}{ת}   אותיות   -ד"ת   יעקב-   וזה  אברהם ויצחק מהוים  [ד]עת   {ת}פארת  סוד המוחין המולידים יעקב  ולכן נאמר   ולא ידע איש את מקום קבורתו  של יצחק מכיון שאין קבורה ולא רק זו הייצר הרע   "נשחט" באותו מעמד וסודו  ה"איל"  לשון  מלך   {א}ו{י}{ל}  וטפש בעל כסילות  ,

ובכך  מגלה  הנברא  את  "מקום"  קבורתו של הדעת  ובעת שזה מתרחש לידת יעקב  מהוה  {יעקוב} האות ו"  מן הייצר הרע הנקרא  א{ו}יל  נחתמת בפנימיות יעקוב  ,יוצא מכך שהייצר הרע אחראי על היילודה והוא הייצר המניע לכך ובאותו  מעמד    "ולא ידע איש"  זה הייצר הרע שפעל בכדי להוליד יעקב  אך בעת   הפעולה עצמה  לא ידע איש את מקום קבורתו,  הרי  לא ידע שיעקוב נולד  אלא נשאר רק בהתחלת הפעולה    "ולא  ידע איש"  זה הייצר אשר לכל  דבר מגיב ברוגז  "ולא " מבין הנאמר  והינו  -ידע- "איש"{הייצר הרע }  אשר  מקום קבורתו  היה באותו  מעמד {אכ"יר}.     

ד"

"ולא ידע  איש את מקום קבורתו"

ראה  "ולא  ידע"   אותיות  -"דע  אויל"-  זה  הייצר הרע מלך זקן וכסיל  הנקרא  "איש"  בסוד מאייש  -את- מקום  "קבורתו" והרי נאמר  שהוא הייצר הרע הוא מלאך המות,  וזה   "ולא ידע" הינם  שני מזיקים   "ולא"  החובר  במזיק  "ידע"  ומהוים כח  סמא"ל  הרשע  הנקרא "איש"  בסוד  {א} - הכח אשר מקבל מן  "ולא"  ,   {ש} – הכח המוענק עבורו מן   "ידע",   והינו   מהוה  "י"  סוד החכמה דסיטרא אחרא   הנקראת   "מקום  קבורתו"  סוד  הקליפות הטמאות שער חמישים  דטומאה בסוד "טומאת  מת" ,

חכמת מתים  הממוקמים בפנימיות הנבראים  ישראל צדיקים קדושים, ולא ידע   "איש"  את מקום  -קבורתו-  בסוד  עד מה רבה "קרבתו"  של הייצר הרע ואשר הינו שורה בפנימיות הנברא ולמרות זאת לא ידע איש עד ביאת מלך המשיח איך להביסו ומלך המשיח  יישחטו וזה הסוד הנאמר "ולא ידע"  הייצר הרע מאין  זה הגזירה בגאולה העתידה נחתמת ונגזרת עבורו וזה יום קבורתו של סמא"ל  הרשע , ולא ידע  איש   את מקום  -קבורתו- בסוד -קבור   ת"ו-   , והרי  לך מלך המשיח באמצעות  ת"ו  המהוה סוד המנגינה שיר  של חסד  בגימטריא  ע"ב  כך משמיד ומכחיד סמא"ל הרשע בגאולה העתידה{אכי"ר}.

ה"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה   {ו}לא   {י}דע  אי{ש}  זהו  "ישו"  {י}ימח {ש}מו  {ו}זכרו אשר מקום קבורתו   הינו   ב"את"  סוד השכינה הקדושה   אשר שחטה והכחידה זכרו של הטמא אשר עשה עצמו לאלוה,   וזה הנאמר   {ו}לא  {י}דע   אי{ש} זה  יש"ו  טמ"א  אותיות -איש  מוט" – סוד הייצר  הרע,  את מה לא  ידע , ו{לא}  י{דע} {אי}ש    את   -ילד   ע"ב-  בסוד המשיח ילד  עא"א בגימטריא ע"ב בסוד {א}הבת {ע}ולם  {א}הבתנו זה המשיח ,–

הנקרא  ילד    לשון   משה מלך המשיח  יולד שיר חדש  אשר שמו  ע"ב בגימטריא חס"ד  וזה השיר שוחט יש"ו  שורש כל רע, כנאמר בגאולה העתידה  "א{ז} [י]שי[ר] [מ]שה" שירת הים  סוד  המלכות  אשר   "אור"  בגימטריא  -{ר"ז}ים - מכחיד ועוקר סמא"ל  הרשע  שרו של עשי"ו  אותיות ישוע וביום  ההוא  "מקום  קבורתו" של  סמא"ל  הרשע יראה לעיני כל הבריאה  {אכ"יר}.

ו"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה  "ולא"  שהינו אין  סוף יתברך  את זה המדרגה  "ידע איש"  אחד  - משה רבינו אב הנבואה עליו נאמר מ"ה  ש"היה  ה"וא  שיהיה  בסוד המשיח הינו משה  שיהיה בעל ידיעה   באור האין סוף יתברך , כח היחידה  האור הגנוז לצדיקים לעולם הבא  ולכן נאמר   ולא ידע  איש  "את מקום קבורתו" ,הרי  השכינה הקדושה  הנקראת "את"  מהוה מקום קבורתו של {מ}ש[ה] [ר]בי[נ][ו] עוד  בחייו ולכן נקרא  "מנורה"   אותיות   "והנמר"  זה משה   אות  ו"  אשר  קיבל התורה מיד הגבורה לאחר שהוסמך בסוד   {נ}סמך  {מ}אתים  {ר}בנים ,-

בסוד  מלאכים  עליונים מלאכי השרת נקראים על שם שבאחרית הימים ימי הגאולה הם מחברים  הניגון עבור  {ש}י{ר}{ת}   משה – זה סוד התוים הם המלאכים   אשר משה שר  אותם  בסוד  אות   ם"   אור הבינה המשמיד סמא"ל  הרשע בגאולה השלמה  {אכ"יר}.

ז"

"ולא  ידע  איש את מקום קבורתו"

ראה  "ולא"   בסוד  אות   א"    ל"ו  , זה סוד המשיח אשר בפנימיותו  ל"ו  נשמות הצדיקים המעטרים המוחין  שבו  בהארת  החכמה אות   א"   לשון  פלא  שמה  ,  וידעת   ו{ל}א  {י}דע  {א}יש    מקובל    ל"י     א", וראה  ל"י  בגימטריא   {ם}   צרף  א"  מקובל  -א"ם- זה שם  ב"ינה  ע"ליונה  שם  ע"ב  בגימטריא חסד  אשר  ה"איש"  סוד צדיק ייסוד עולם בספר הזוהר בעל הקדושה המהוה המשיח  ,

בזה המוחין מרומם  "את"  השכינה    ובכך  מדרגת  ה"מקום"   סוד התפארת נראה בפנימיות הנבראים ישראל צדיקים קדושים  ו"קבורתו" של סמא"ל  הרשע  זה הדרך  אשר בגאולה העתידה  מושמד סמא"ל באמצעות  חידושי התורה  אור  -ה{ג}או{ל}ה -  בסוד  האותיות  -  גל   אהוה-,  כח הדעת שם אהוה  הנקרא   "גל"  ועל כך אמר דוד  מלך המשיח "גל  {ע}יני [ו]ראיתי  [נ]פלאות  מתורתך"  בסוד  "ענו" זה משה עליו נאמר  "והאיש משה עניו מאד"   וראה   "עניו"  אותיות   עין   ו"  מאור התורה  חותם בפנימיות גל  שם המשיח הגואל ישראל בגאולה העתידה  ומכחיד ומשמיד סמא"ל  הרשע{אכ"יר}. 

ח"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו "

הבט  {ו}לא  {י}דע   זהו סוד  מדרגת  -י"ו- , כנאמר על משה  מלך המשיח   -{י}ו [ק]רנות [ע]ל ח[דו]"-, הרי לך  משיח משה  "יעקוד"  ויישחט הייצר הרשע סמא"ל הרשע באמצעות  מדרגת  י"ו  סוד התורה  המגלה  ה"קרנות"  נוטריקון  "קריין   אות",  כלומר המשיח קורא האותיות ובאמצעות הקריאה הבריאה  נוצרת  מעצמה,  כנאמר  "אז ישיר משה"  הרי   באור  "ישר"  שהינו רחמים ,

זה השיר נאמר והשיר   סוד הניגון  -ע"ב-  בגימטריא  חס"ד בסוד   "אז"  בגי"מ   {ח"}-סד  ,  כח  ה{ד}עת המכחי[ד]- הנקרא  הארת  "דד"  בגימטריא   ח" , צרף   האותיות ומקובל  "חדד"  בסוד  -"יו קרנו על  {חד"ו}- של האיש{משה} ובגאולה העתידה  הנקראת  "מקום  קבורתו"  של  סמא"ל הטמא  מגולה סופה של מלכות ר{ו}מ[י] הר[ש][ע]ה-"ישוע" {י}ימח {ש}מו  {ו}זכרו  {ע}ולמים{אכ"יר}.        

ט"

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

הבט  "ולא"  בסוד    ל    פעם   ו   בגימטריא   ק"ף, צרף אות   א"  ומקובל  -קפא-  לשון  אורות  -קאפו-{קיפאון}, דינים  קשים אשר מקורם  מן  "ידע", זה אור החכמה אשר קבלתו מלווה בדינים קשים המכונים  -איש-  בסוד   י"    אש, וראה   ספירת החכמה אות  {י"}  והדינים המתעוררים עקבמשיכת החכמה לפנימיות   כלי המלכות{נברא} הינם "אש" ולכן נאמר   ולא ידע  איש  ,  את מה  לא ידע ,  מדרגת  "את" סוד השכינה  האמונה מעל הדעת ,

וזה הנאמר מקום{סוד השכינה}, אשר להשיג  האמונה השוכנת בפנימיות לב הנברא  יש לעמוד בפני הייצר הרע שהינו "קבורתו"בסוד מידת הדין הקשה  אשר יש להמתיקה  בטרם נודעים לפרצוף החסדים, ומלך המשיח  אשר הינו  "ולא ידע" בסוד ולא  ידוע זה מעלת  ה"איש"  אשר השכינה  ששמה  "את"  בת זוגתו ובאחדותם המקום –סוד ספירת תפארת   מבטל ומבשם  "קבורתו" ובזמן אמירה נשמע  "גבורתו"  של הייצר הרע  וזה סוד הגאולה{אכ"יר}.

י" 

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

דע  ולא  ידע  אי{ש}   א{ת}  מקו{ם}  קבורת{ו}-מקובל "שמות",  וזה הסוד של השמות הקדושים  אשר נסתרים עד מאד  בסוד -אשר בכדי להשיגם יש  לרדת עד עומקי הקליפות וליודעי חן הירידה הינה בעצם עליה לעולמות עליונים , ולכן נאמר   -מי שגדול מחברו יצרו גדול ממנו- כלומר  מ"י בסוד עולם בינה   משפיע  עבור הנבראים   אות   -ש"   גדול  - אור האבות  ובהם טמון  בפנימיותם השמות הקדושים המזרזים בוא הגאולה  ,

ומלך המשיח   בכדי להשיג השמות  שהינם  "נסתרים עד מאד"  בסוד  הינם נסתרים עד מדרגת מא"ד  זה מלאך המות ומלך המשיח בעת הגאולה מביסו ושוחטו ומעת זו השמות נגלים ויוצאים מן הנסתרות  ולכן נאמר יצרו גדול ממנו , בוודאי יצרו הרע{גבורה}  של המשיח  בגימטריא  -נחש- בסוד נחש קדושה גדול "ממנו"  -מן הנחש דסיטרא אחרא וזה נותן לו האמצעי לשוחטו{את סמא"ל  הרשע},   

וראה  והתבונן  "יצרו גדול ממנו"  בסוד משיח  אשר בכח "יצרו"  לשון היצירתיות  שבפנימיותו  גובר על מדרגת "ממנו" אותיות  "ממון"  וזה סוד סמא"ל הרשע תאות הממון והגובר על כך הוא מלך המשיח ,כנאמר "מקום ק{בור}תו"  זה סוד ו"הבור"  {מ}לא [נ]חשים [ו]עקרבי[ם] מקובל  קליפת  ה"ממון" , וב{ג}או[ל]ה העתידה מלך המשיח הינו  "עני ורוכב על חמור"  לשון  "חומר"  -תאוות הממון  ושוחטה  ללא מיצ"ר,  הרי  קליפת  "מצרים" סוד השר  של הסיטרא אחרא העולם  "ללא" זה הטמא ,מלך המשיח  מכריתו ועוקרו מן שורשו {אכ"יר}.

יא

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

הבט  "{ו}ל{א}" -  בסוד   ו+א  בגימטריא  ז" ,  הכפל האות  ז"   באות   ל"  בגימטריא   מקובל  -רי-  כנאמר אשר בני ישראל  שהו במצרים –רי -  שנים , והרי בגאולה העתידה   על מנת  שבני ישראל יזכו לחירות יש לגלות מדרגת משיח  אשר   בעל  -ידע-  , והינך שואל במה ,ואנוכי עונה   , קח  אותיות    -רי-  וחברם  אם האותיות   -א "   ו"  ז"-   והרי מקובל   -י"     אורז-, בסוד אור החכמה אות  י"  המגלה   אור  בגימטריא  ר"ז  ובאחדותם  אור-ז-   ,  זה מלך המשיח אשר בפנימיותו  ז"  ספירות  חסד גבורה תפארת נצח הוד ייסוד מלכות  והינם מהויים  כלי   -זיין-{לחימה} עבורו{עיבורו} בכדי להכחיד   "איש"-זה הייצר הרע ,

אשר ב{א}מצעו[ת]  "את"  -המצביע על בת זוגתו של המשיח השכינה הקדושה, {ג}וא{ל}  ישראל    יורד  ל"מקום קבורתו"  -זה סמא"ל הרשע שער חמישים דטומאה ומלך המשיח מעלה מזה המקום ניצוצות קדושה, ולכן  נאמר  "אין בן דוד בא עד שייכלו כל הנשמות שבגוף"  ,  הרי   בן דוד  בא  באמצעות מדרגת "אין"  סוף יתברך   ומלך המשיח מהוה  "עד"   על כך  "שייכלו כל הנשמות שבגוף",-

זה כוחות וייצרים דסיטרא אחרא ,  הרי מלך המשיח הנקרא  "מקום" לשון  "מקים"  לתחייה  את נשמות ישראל  על ידי קבורתו של סמא"ל הרשע, וזה הסוד על כל נשמה  דסיטרא אחרא שמלך המשיח מכלה  כך נשמה יהודית מתעוררת  להכרת הבורא יתברך ויתהלל בעל כל הכוחות כולם{אכ"יר}.

י"ב

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה  "ו{ל}א   י{ד}ע   א{י}ש"  -  את  מדרגת  "ילד" , זה {ק}טנות [ה]מוחי[ן]  בטרם מגולה הארת החכמה  הנקראת  "קנה"  בסוד  "קנה נשימה"  סוד הנשמה  אשר באמצעותה משיח  קונה הארות  ומושכם מן -"את" אותיות  התורה הקדושה תורת ישראל,  ולכן נאמר   "מקום קבורתו" זה סוד קטנות המוחין  והרי קבורה בסוד מיתה  אשר   מצביע על ירידה רוחנית בסוד  מלך המשיח  הנקרא "בן  נפלי"    נוטריקון  בן-  נפל  -  לי , 

בודאי כאשר ספירת תפארת גדלות מוחין הנקראת –בן-  בסוד  ב    פעם  נ    בגימטריא    -מאה- המראה על גדלות מוחין שורה בהסתר פנים ,  אז  -לי-   בגימטריא  אות  -{ם}- אור הבינה   -נפל-   בסוד נפלא מידי מכדי להשיגו וזה סוד הקטנות מוחין אשר בעצם עקב גודל ההארה אין אדם יכול להשיג המוחין  הגדולים   דגדולים, יוצא מכך שקטנות המוחין- מוחין גדולים ,

והקטנות מוחין מורגשת  ביחס למוחין הגדולים דגדולים,ולכן נאמר  "ולא ידע איש"  חוץ   ממלך המשיח שבעצם אין חיסרון בחכמה  ובכל עת גדלות המוחין מקויימת ובכדי להשיג זאת הידיעה יש צורך  להתוודע   למדרגת  "את" - בסוד תורת הצירופים המביאה  ל"מקום  קבורתו"  של המוחין  גדולים דגדולים ומחייה אותו  וזה סוד החייאת המתים בגאולה העתידה,

הנבראים בעת זו בגלות בסוד שורים  במוחין גדלות  אך חשים  חיסרון עקב  מדרגתם הרוחנית - מוחין  גדלות דגדלות בעת יציאתם ממצרים, ומרוב תשוקתם  להשגת המוחין{ההטבה} אשר חוו בגאולת מצרים מתעורר הרגש –החיסרון- וזה זה גדלות הגדלות - עצם החיסרון מגלה עת המוחין הגדולים ולא רק זה אלא החיסרון הוא העצם של המוחין השלמים והבן זאת היטב.{אכ"יר}.

י"ג

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה   אות  ו"  ספירת  התפארת   "לא ידע",  בודאי לא ידע ומכחיש  כח ההשכלה הזרה הנקרא הסיטרא אחרא ,והרי אות  ו"  בסוד משה רבינו  איש האמונה  לשון  נאמן למדרגת  "איש"  -כח האמונה מעל הדעת, בסוד מבצע מעילה כנגד הדעת ובכך  חותם האמונה בפנימיות הנבראים ישראל צדיקים קדושים  , ולכן נאמר "את" –זה סוד השכינה   המעטרת את משה בגימטריא    -שילה,-   

סוד המשיח   במדרגת   "מקום" בסוד האותיות  -קו   מם- אור הבינה החותם  "קבורתו" של השכל  זה סמא"ל  הרשע הנוגד האמונה , ובגאולה העתידה  "ולא ידע"   משה הנקרא  "איש"   "את  מקום" גובהו ועד כמה  אהוב הוא בעיני ההשגחה,  כנאמר  "והאיש"  בסוד -משה-   "עניו מאד",  הרי בכח הביטול של משה כלפי ה"  יתברך חתם   "קבורתו"  של  "מאד" –זה סמא"ל  הרשע  ובכך זכה  להוציא את ישראל מן הגלות לגאולה{אכ"יר}.

י"ד

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

דע  הנאמר -  ולא ידע   איש   א{ת}   מקו{ם}  קבורת{ו}- מקובל  "מות"-,  זה סוד סמא"ל  הרשע המהוה מלאך המות אשר בגאולה העתידה רק מלך המשיח הממיתו בעל ידיעה היכן יומת  , ולכן נאמר  "ולא"-  זה האין סוף יתברך  לא מושג אשר  "ידע" לשון  מיידע  את  ה"איש"  זה משה בעל מוחין משיח "את מקום קבורתו ומיתתו"  של הייצר הרע סמא"ל הרשע{אכי"ר}.

ט"ו

"ולא ידע איש את מקום קבורתו"

ראה  ולא  ידע  {א}יש  {א}ת  {מ}קום  קבורתו –מקובל "אמא"  בסוד מוחין בינה   אשר  "ולא ידע איש" עניניה מכיון שזהו עולם הנסתר לשון מלא סתירות  והחושב שמשיג בעצם   "מקום  קבורתו"  בסוד נפילתו לעמקי הקליפות זה  עונשו,  ולא –יהיה-  אדם אלא רק מלך המשיח  בעל  ה{ג}או{ל}ה אשר בעל רשות מן הבורא יתברך לכנוס בזה המוחין  ולכן נאמר  מ"ה  ש"היה   ה"וא  ש{יהיה}  , 

הרי  רק משה  "יהיה"  בעל החותמות   לעבור השערים ולמשוך הארות מן הבינה אשר הינה  שורש כל הדינים   וזה בודאי  משה איש האלקים בסוד   אל  קים  ,זה משה מדרגתו  בתורת הקבלה  "אל"  בסוד  חסד  ובכך  למרות  הדינים  הקשים  "קים" לשון הביא ל"קיום" התורה במלואה ו-מה- עוד  בסוד מדרגת  מ"ה  בגימטריא  אדם    תפארת ישראל  פיאר ישראל בכתר ה{ג}או{ל}ה , ולכן  נאמר    "ולא ידע איש" אף לא משה  את  "מקום" אחיזתו ומה מונע "קבורתו"  ,

ולבסוף  השיג התובנה  זה ה"  יתברך  תמך  בפנימיותו  ולולא  זאת לא היה צולח  בלחימה והרי  אומרים אנו  "וזכרת  את  י-ה-ו-ה אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות "חיל" , כלומר  משה הינו  "חיל" בסוד  "חייל"  הממלא הפקודה שהינה  הזכירה  שנותן  ה" יתהלל עבורו{עיבורו}חיותו  בסוד {כ"ח} ,וידעת  יהוה  יתברך ויתהלל אין מלבדו  כלל וכלל  והינו בעל כל הכוחות כולם י{ג}א{ל}נו   וייזכנו בגאולה השלמה, מלך המשיח הוא ה" יתברך  ומשה ה"חייל" המבצע הוראותיו  מן הגלות האחרונה יוצאים  במחול ובזימרה{אכי"ר}.

תם ונשלם  ט"ו  תיקונים{חידושים}-"ולא ידע איש את מקום קבורתו"  /מאת רבי גל טופז לבית איפרגן{הרגלא"ט} נכד המקובל האלוקי העניו הגדול החכם רבי שלמה איפרגן זצוק"ל –השבח לבורא עולם

 

 

 

OnLineTech