להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


דף הבית >> מאמרים-סתרי תורה >> מאמר-"יראה ונבדלותה מן הייצר הרע"

מאמר-" יר"אה  ונבדלו"תה מן הייצר הרע"/ מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט.

יש לדע"ת  הירא"ה  פח"ד  משמעות"ה והרי הייצר הר"ע   הירהור"י חשיב"ה בעלת תוכ"ן שליל"י  ור"ע   פ"חד חותם" בנברא"  ,אז היכ"ן ההבד"לה ואימת"י נד"ע ירא"ה דקדוש"ה מקו"ר הייסורים א"ו  ירא"ה יראת ייצ"ר הר"ע  בסוד רוח אלהים רע"ה מבעתה,  וד"ע  לך  שהירא"ה דקדוש"ה פח"ד גדו"ל חותמ"ת בנבר"א בעניני"ם רוחניים  גריד"א  ואי"ן  פח"ד בעניני  הגשמה {גישמיות} מענינה,  אכ"ן   לעיתי"ם האד"ם חש פח"ד מקפי"א  עצמו"ת בסוד  די"ן קפיא"ה קר"ח בתורת הקבל"ה שא"ת  פי"ו לדיבו"ר וכ"ח הנשימ"ה נעת"ק וזאת הצרה צרורה בע"ת זו  של ההוי"ה לא יכול לנשו"ם  לרוח"ה , 

ויש  להעמי"ק שזה הפ"חד  מן  הייצ"ר הר"ע   אשר ח"ס  ושלו"ם יסי"ת ויקטר"ג ויקב"ל רשות מאת הבורא יתברך  אין מלבדו כלל לפגום-   ב"כלי{גוף} הגישמ"י  של  הת"א המשפח"תי א"ך הנשמ"ה פח"ד אחר  הייצר הטו"ב  חותם ב"ה ,הנשמ"ה פוחד"ת  מן עשייתה מעשי"ם הנוגדי"ם את דרך התור"ה  והייצר הר"ע מן תת מוד"ע מעלה דבר  גשמיו"ת ובכך גור"ם  הפח"ד שמה האד"ם במחשבת"ו פג"ם  בקדושת נשמת"ו , וזה באמת קש"ה על האד"ם והאמת ירא"ה דקדוש"ה ויראת הייצר הר"ע  דומי"ם  ממש ללא כל הבד"לה חוץ  ז"ה הקדוש"ה בענינים  רוחני"ם  מופש"ט מכל אחיז"ה,-

וזה ייצר ר"ע   פח"ד מעורר במעמקי ה"לב" בכח הדימיו"ן הרע המצייר חס ושלו"ם תרחישי אימ"ה  בתחו"ם הגישמי"ות ועל האד"ם  לבצע לחימ"ה ולשמר הירא"ה דקדוש"ה  ובמהלך השימו"ר  הייצר הר"ע בעל ידיע"ה שאין יכול להסית האד"ם לעביר"ה לכ"ן כאשר יראת שמי"ם ומורא בליב"ו בעת עיסוק"ו  ברומ"ו של עול"ם הייצר הר"ע מער"ב הפח"ד דסיטרא אחר"א   וממל"א האד"ם בציו"ר הדמי"ון שמה ביצע עוו"ן גישמ"י וכח הדימיון  מבלב"ל הדע"ת והאדם שיכח"ה בעקבות עומ"ס הזכירה מה עש"ה ומה הייצר הר"ע  חותם במוחו בכ"ח האשלי"ה  על כ"ך מוטל באד"ם לבצע לחימ"ה  גדול"ה ולברו"ר לשו"ן בירור אימת"י הירא"ה ממניעי"ם של חרדת קוד"ש לשמירת  קדושת הנשמ"ה פן חס ושלו"ם  תפג"ם  על ידי מעלילי  הייצר הר"ע  ואימת"י הפח"ד –

ייצר ר"ע  מצוייר בכח דימיונו  המסית"ו  לחשו"ב הירהורי"ם רע"ים ומחשבות  רוח אלהי"ם רע"ה המבעתת ליב"ו מעש"י גישמיו"ת  אשר עקב חשיב"ה בענינ"ם הל"ב לא נרג"ע  ושק"ט  והחרד"ה קש"ה ועל כ"ן אלמד"ך כאש"ר הייצר הר"ע  מער"ב חו"ל בקדוש"ה  פח"ד דסיטר"א אחרא בפח"ד דקדוש"ה ע"ליך   לאהו"ב  הרגש הייסור"ים הנגרמי"ם עקב שיגיונו"ת  הלב המתרוצ"ץ תחת  הבהל"ה  ובאמצעו"ת  הירא"ה דקדוש"ה להפכ"ה  לאר"יה  -  כ"ח  לחימ"ה  הנלח"ם עם הגו"ף ולא נכנע לגחמותי"ו  , 

אכ"ן לא קל זהו הדב"ר  ונדרש סייעתא דשמי"א מכיו"ן שכאש"ר האדם גוב"ר על ייצרו הר"ע ומחשבות הבעת"ה כבר לא מרעידי"ם מיתרי הל"ב  הייצר הו"א כ"ה  ר"ע  עד שנוט"ע  באדם מחשב"ה שמ"ה לא משי"ם ליב"ו וגם ירא"ת הקדוש"ה לא ח"ש בליב"ו ובכך מפחיד"ו שאבד עלי"ו זה העול"ם והעולם הב"א   בעקבות"  כך, והרי פח"ד הייצר הרע  זה העול"ם  ופחד ייצר הטו"ב ענינ"י תורה טה"רה וקדושת הנשמ"ה,-

והאמת אחד ה"ם  לכ"ן האדם המתגב"ר כא"רי על מחשב"ות רעו"ת  שמקורם מן רוח אלהי"ם רע"ה יש עלי"ו לשי"ם  ולחתום  בפנימיו"ת הל"ב  לפת"ח הייצר הטו"ב ולפת"ח פח"ד הטו"ב  בכדי  שזה  הפח"ד  לא יהפ"ך  לדח"ף והאדם יחוש שגובר על היצר הר"ע ובעצ"ם היראה הטוב"ה אותה בל"ע  ונשא"ר רי"ק ובעצ"ם הייצר הר"ע את כ"ח הנשמ"ה  שליט"ה ללא מעצורי"ם  חתם"  ואי"ן שם לב  וא"וי לז"ה האד"ם  הלא משגיח בעניי"ן  ,

וכאש"ר האדם רוכש הכלי"ם מגל"ה הוא  שהייצ"ר הר"ע  כאש"ר שונ"א האדם   חותם" ו פח"ד ר"ע בענינ"י  ר"וח ותו"רה  ועניני שמי"ם אף שאי"ן גשמיו"ת בזה  ההפחד"ה זה הפח"ד הוא נור"א  מכ"ל וכאב"ו כא"ב בל יתוא"ר שלהב"ות הגיהנ"ם מבעירי"ם המחשב"ה בתסריט"י  אימ"ה  האד"ם מוכה רוב שעות היממ"ה בשכח"ה לא נזכ"ר מה עש"ה ומ"ה נותר" לו" ואי"ך יבצע לחימ"ה  עם א"ש  הייצר הרע הקוד"ח את גולגולת"ו  ומדב"ר  מגרונ"ו וזה רוח רע"ה מבעת"ו   "דיבוק"  לשו"ן דבקו"ת במטרה הייצר הרע  שם לעצמ"ו להפיל זה הצדי"ק ולהעביר"ו מן העול"ם בכדי שבעול"ם הב"א ישעבד"ו ,-

כעב"ד הייצר הר"ע וראה מה ק"רה  לרב"י  יוס"ף  ד"ה לריינ"ה  אש"ר ירא"ת הקדוש"ה היה איזור"  חלצי"ו וגב"ר הוא על הייצר הר"ע עד שאותו לכ"ד אך כאש"ר לכ"ד הייצר הר"ע חתם ב"ו הרגשה שג"ם יראת הקדוש"ה  הינ"ה יצר ר"ע שיש צורך  לסרס"ה ולעקר"ה ורב"י יוסף המסכ"ן ה" יתבר"ך ירחם ע"ל נשמת"ו  ורו"ח ה" יתבר"ך  תנחה"ו בג"ן  עד"ן  עק"ר היר"אה עד של"א פח"ד  מא"ף מחשב"ה וסופ"ו שהמחשב"ה נהפכ"ה לייצר"ו הר"ע  וסופ"ו גורל"ו  מר ממ"ר  ואיבד יראת"ו  עק"ב היצר הבילב"ל  והיטה דעת"ו  להאמי"ן שהיר"אה לא טו"ב,- 

מקור"ה והיא ייצר הרע והאמת תחוש"ת הירא"ה דקדוש"ה מעיקה ומשברת וקשה מנשו"א ההרג"ש לפח"ד כל  שעו"ת היממ"ה והרגש הפראנוי"ה לא חיי"ם  כל אח"ד היוד"ע פח"ד דקדוש"ה והנבואה  מהו  יסכי"ם  לזאת האמי"רה אך בדר"ך הקדוש"ה  בזה העול"ם  נצר"ך לצער"  הצדיקי"ם לשמ"ר ההרגש"ה למרות הסב"ל הנור"א כי מבלעד"י זה הייצר ה"רע  יורי"ד הנשמ"ה לשאול"ה  ולא יודע"ת היא אף שאב"דה  עולמה,ובשלמות ההשג"ה הללו צדיק"י וקדושי עול"ם  ומלך המשי"ח בראש"ם הם עוקרי"ם תחושת הייצר הר"ע ויש להבי"ן אין הו"א נעל"ם אך חושבי"ם המחשבו"ת ועובדי"ם על הפח"ד ומאמני"ם לשו"ן  מאמיני"ם  שהכא"ב  הנא"ה צרופ"ה ומתמכרי"ם  לעינויי היצר הר"ע  והינך שוא"ל ואיך מגינים על עצמ"ם  אשר חס ושלום סופם לא  יהי"ה,-

כרב"י יוס"ף ד"ה לריינ"ה ושכמות"ו  ואנוכי" עונ"ה וזה הסד"ר ולמד אותו ומובט"ח לך שאת עולמ"ך לא תאב"ד ההתחל"ה הייצר הר"ע  מעל"ה עיוות המחשבה הרע בסוד רוח אלהים מבעתה רוח ר"עה ובזאת הנקוד"ה פחד נור"א והצדיקי ם לומדי"ם בכח המחשב"ה  הרע"ה הגורמת לייסור"י  הגו"ף בצורה איומה  לאהו"ב התחוש"ה  ודע זה הדבר מעל הטב"ע ודרוש סייעתא דשמיי"א גדול"ה כדי לצלו"ח במשימה ולא"חר שנתגבר"ו  מגי"ע הייצר הר"ע ובמסע שיכנועי"ם  מנס"ה להוכיח"ם שגם ירא"ה דקדוש"ה בעצם היא רע"ה מכי"ון שמעיקה וגורמת לשיברו"ן ל"ב ודיכאון נור"א ובזאת הטע"נה  מסית"ם לבצ"ע מעשי"ם רעים בכך שמעלים תחוש"ת הירא"ה  בין טוב בין ר"ע  וחותם בהם גבור"ה שבכוח"ם לגבור על כ"ל מכשו"ל ,

אך   ד"ע וד"ע  פעמי"ם כתבתי זה המילה להדגיש מול עיני"ך ושנ"ן הנקוד"ה החשוב"ה ביותר בכ"ל זה המאמר המוב"א לשכל"ך שהצדיקי"ם האמיתיים משילי"ם הייצר הר"ע מחשבו"ת בעת"ה ולאחר מכ"ן   חשי"ם הירא"ה הטו"בה פחד גדו"ל אשר  מנקודת כא"ב עובדי"ם עד שמרגילי"ם כ"ח נפשם להרגש הכאב הצור"ב באיזו"ר בטנ"ם ובפנימיות ראש"ם אך כאש"ר ההרג"ש נחל"ש עקב" ההרג"ל הצדיקי"ם פועלי"ם בדר"ך אה"בה רחמים וביטול מידת האכזריות שורש הנקמה והגבורה   ולא מבצעי"ם העביר"ה לא עקב ירא"ה  אלא עק"ב אהב"ה   רחמי"ם  וגדיעת יצר האכזריות הגבורה והנקמה המקונן בנפשם  ובכך טמון הבסיס לנצח היצר הר"ע בכדי שלא יבל"ע היראה הקדוש"ה ויעלימ"ה   יחדי"ו  עם העלמ"ה  של ייצרו הר"ע  ,-

והרחמי"ם הצדיקים אוהבים ומרחמי"ם וכאשר  היראה נעלמ"ת הרחמי"ם  ואהב"ה עולים ומשמשים מבקרי"ם ונקודות אדומו"ת המזהירי"ם  הצדיקי"ם שעליה"ם בכל דר"ך לפת"ח היראה דקדוש"ה ולא להעלימ"ה וכאש"ר הירא"ה חוזר"ת וגדל"ה למרות הכא"ב הנורא  והחרד"ה המביא"ה לביטו"ל הנבר"א  באותם רגעי"ם אין הרג"ש טוב  מלדע"ת שזה הדבר נעש"ה לשמירת"ך ובעל הנבוא"ה יבי"ן  זה המאמ"ר שכל כול"ו רגשו"ת הנבי"א ומכשולי"ם העומדי"ם בחיי"ו כל עו"ד שורה בגו"ף  ייסורי"ם ומכאובי"ם נוראיים ואיומים הם שיגר"ת חיי"ו  ופחד מקפיא עצמו"ת  בכל שעו"ת היום ח"ש וז"ה הקדוש"ה  א"ש אוכלה  א"ש   -דיני"ם שה"ם דבר הנבוא"ה   המאמללים הנביאי"ם הקדושי"ם   וכנאמר על  משיח  משה רבינו אב הנביאים ומלך המשיח בעת הגאולה השלמה,-

" אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע-צרעת, מוכה אלוהים ומעונה." (סנהדרין) ,כלומר  "חוליינו"   בסוד  הדינים  שה"ם הנבואות שהנבי"א  מתנב"א עליה"ם  והר"ע עבור הנבראים  זה מהו"ת  הנבוא"ה עבור הנביא  המתנב"א ממידת האלהי"ם  המייצגת מידת  הייסורי"ם והמות  בבריא"ה ,והוא  הנביא  "נשא מכ[אובינו]"  ובזמן אמירה נשמע  "אויבנו"  וזהו שם הייצר הר"ע רוח אלהים רעה מבעתת ל"ב הנבי"א הנושא דב"ר הנבוא"ה    ו"סבלם" של הנבראים זה תוכן הנבוא"ה בכך הופך לסבל"ו של הנבי"א והוא  "נגוע  צרע"ת בסוד  צר"ה ורע"ה הרודפים  ומייסרי"ם  נשמת הנבי"א ללא הפסק כנאמר  {בראשית מב:},-

את האלהים אני ירא" הרי  אנ"י  הנבי"א   יר"א  את מידת האלהי"ם החותם בפנימיות"י  פח"ד  ובעת"ה ולא  זאת צרת"י היחיד"ה כאשר גובר על יצ"רי הר"ע רוח אלהי"ם רע"ה פוח"ד אנוכ"י אשר מידת היר"אה  יעל"ם מכיו"ן ששורש הר"ע הוא הגבור"ה  הקדוש"ה  פח"ד יצחק לשו"ן תורת הקבל"ה והיצר  הרע" בעת התגברו"ת חס ושלום יטשט"ש  הגבו"ל ולא אבחי"ן אנוכי הנבי"א  שאת הירא"ה הקדוש"ה  עבר"תי ולא פחד"תי ויראתי אף ממ"ך  ובכ"ך פחד"י כפו"ל ומכופ"ל  מחשבו"ת הייצר הר"ע ובע"ת התגברות"י פוח"ד שלא אשי"ם ליב"י שהירא"ה דקדוש"ה נלחמתי כנגד"ה ,-

והייצר הר"ע נתלבש מסיכ"ה וחתם בי גבו"רה דסיטר"א אחר"א והטע"ה לחשו"ב שניצחתי הירא"ה הרע"ה בעוד שהובס"תי ואין אנוכי מוד"ע  לצרה  הצרורה  צר"ה יצר ר"ע צרור"ה יצר טו"ב  יצר היראה דקדוש"ה שכה דומ"ה בסימני"ו  ליצ"ר שטבעו  ר"ע שניה"ם חותמים באדם בילבו"ל וחרד"ה וכאבי"ם וייסורי"ם  שלעיתי"ם הנבי"א אומר טו"ב מות"י מחיי ביסורי"ם    וזהו  "מוכה מייסורים ומעונה"  המשי"ח  מוכ"ה לשו"ן הכא"ה  של אור הנבוא"ה המערער דעת"ו ומכ"ה  יכולת"ו לקשור עצמ"ו  ולא להתנת"ק מן המציאו"ת,

וזה עירעור דע"ת  ייסורי"ם לשו"ן שס"ר  מן  הר"ע  וסר מן הטו"ב ומאב"ד האחיז"ה ואי"ן מבדי"ל יו"ם ולי"לה חס"ד ודי"ן  היכן  האחד מתחי"ל  והיכ"ן השנ"י מסתיי"ם  ועל כ"ך נאמר בספר הזוהר הקדוש המצביע על המשיח בפרשנותו על ישעיהו נ"ג: "יש ארמון בגן עדן ושמו ארמון בני החולי. המשיח נכנס לארמון ומזמן אליו את כל כאבי, תחלואי וייסורי בית ישראל. כל אלה באים ונופלים עליו. ואילולא נטלם על עצמו, איש לא היה מסוגל לשאת את ייסורי ישראל ועונשיו על חילול התורה,

ככתוב: "אכן חוליינו הוא נשא" (זוהר ב"  א'), כלומר  ארמו"ן  לשו"ן מירמור ומכאוב   הנבי"א  המנב"א  תרחיש"י אימ"ה המחרידים הנשמ"ה   והוא המשי"ח "נטלם  על עצמו"   והנטיל"ה הרגש היראה דקדושה   השומר על עצמיו"ת וקדושת הנשמה ולולא הוא –איש-   לא היה מסוגל לשאת הייסורי"ם עקב –ייאוש- המכאובים  וזאת מכי"ון שהיראה דקדושה ויראת הייצר הר"ע   כה  דומי"ם בהתגלותם בנברא זה יצר הרע{ענף}למידת הגבורה{שורש היראה דקדושה} וכאשר   הנבי"א נוצח הרגש המחשבות הרעו"ת המסיתות אותו לעבירו"ת ללא כ"ל  התרע"ה יש סכנ"ה שאת ירא"ת הקדוש"ה  איב"ד  בעקבות הלחימ"ה  ,

ודע לך כאשר תחושת היראה והפחד שמקורם בין טוב  בין  רע נעלמים לא אתה אינך שפוחד אלא הייצר הר"ע הוא השטן הוא מלאך המות בזה האומץ והגבורה  המהווים רוחו הטמאה מולבש בך ולמרות שבתודעתך ושכלך דיבורך חושב שהינך המביט מריח   מאזין בחושייך לא זה אתה והוא הינך ולוקח ושולט  ביישותך ואתה כלי עבור מחשבותיו בעל השטנה  ונוטה בך מחשבה לחשוב ולטעות שהינך שולט והוא לא בסביבתך אך בעצם כבר שולט וכל  מחשבותיך ומעשיך מוסתים לדברי עבירה הן במחשבות הן בדיבורים הן במעשים והוא עושם והינך משלם ונענש בעבור מעשיו בעולם הבא ועונשך שלא זכרת זה הכלל  ולכ"ן יש   לשמ"ר הירא"ה ולהרגי"ל הרגש היירא"ה בין טוב בין ר"ע ,-

ולא לחטוא לא מתוך יר"אה אלא מאהב"ה ורחמי"ם וביטול ייצר האכזריות מקור כל שנאה טינה ונקמה –גבורה לשון הקבלה, לכל הנבראי"ם חמלה  ובכך מובט"ח שהיראה הן מפחד דקדושה והן מפחד  ייצר הר"ע אשר אין כל ספ"ק שגורמי"ם סב"ל ומפח רוח נו"רא בנברא"   וקשה החיים בזאת השיגר"ה ואין פיתרו"ן אלא לאהו"ב הייגו"ן והחרד"ות עד שהינ"ך מגל"ה שהפח"ד,-

והירא"ה   שמקורם בין טוב בין ר"ע הם שורש האהב"ה והם הם  ייסורי"ם מעת הבור"א לזכ"ך לצר"ף ולבחו"ן  נשמ"ה כזה"ב יק"ר ער"ך שאי"ן  סוף יתבר"ך  לא מוש"ג כ"ה אוה"ב את נבראי"ו  וז"ה  דרכ"י התגלו"ת  א"ש הקרב"ה   בין  ה"  יתברך לנביאי"ו  מוכ"י הבעת"ה ובהלת הלב שאיננ"ו נרג"ע וזהו סוד המרכב"ה שבו הל"ב מרו"ב פחדי"ו הופ"ך  לרכיכ"ה  וחולש"ה  נורא"ית מקיפ"ה הנבי"א  הלומ"ד לאהו"ב  הרג"ש היראה  הר"ע והטו"ב  אהב"ה מכוני"ם בשפת"ו שפ"ת הנבוא"ה   כך קרוי"ה  ייסור"ים ופחד נורא.

תם ונשלם מאמר-" יר"אה  ונבדלו"תה מן הייצר הרע"/ מאת המקובל האלוקי רבי שלמה איפרגן זצוק"ל-נמסר בצינור הנבואה לרב הרגלא"ט.

 

OnLineTech